מפעלו המדעי של פרופ' משה בר־אשר

עמוד:ט

התווה את כיווני המחקר מחדש , ומאז פרסומו אין מחקר על לשון חז"ל שאינו נזקק לו . ברם עניינו של בעל היובל אינו מצומצם לשתי התקופות הקלסיות הגדולות של העברית , לשון המקרא מזה ולשון חז"ל מזה , ולמה שביניהן . בשאיפתו לראייה פנורמית וכוללת הוא עסק גם בעברית חדשה , בארמית ובלשונות היהודים שקמו ועלו למן חתימת המשנה ועד זמננו . בר אשר תרם תרומה מכרעת לחקר הארמית הנוצרית ( הסורית ) של ארץ ישראל . בחיבור הדוקטור שלו הוא בחן מחדש את כל כתבי היד והכתובות של ניב זה , קרא בהם קריאות טובות משל קודמיו , ומיין אותם למקורות שמגיעים ועולים לתקופה קדומה שבה הלשון עוד הייתה מדוברת ולאלו שנכתבו בתקופה מאוחרת יותר ושלשונם לא שיקפה עוד לשון בחיותה . אף הוא ניסח מחדש את דקדוקה של לשון זו , כגון בשאלת השווא שלדידו מומש כתנועה מלאה , ולא כתנועה חטופה כפי שסברו נלדקה ושולטהס . במחקר זה ובמאמרים נוספים על הסורית של ארץ ישראל , ערך בר אשר השוואות מעמיקות ומפורטות עם ניבי הארמית המערבית - הארמית הגלילית והארמית השומרונית . עניינו בעברית החדשה נתעצם משעה שנצטרף לאקדמיה ללשון העברית , ובייחוד משנטל עליו את אחריות הנהגתה . אחד ממחקריו הבולטים בתחום זה דן על מקומה של הארמית בעברית החדשה , בייחוד תוך בחינה היסטורית של היזקקות הסופרים העבריים בני הדורות האחרונים אליה ושל מידת שיבוצה בכתיבתם . לדעתו , סופרים ראשונים שהיו קרובים אצל התלמוד הבבלי עיטרו את לשונם במילים ובמימרות ארמיות , ואילו סופרים אחרונים שזיקתם לספרותנו העתיקה קלושה מיעטו בנקיטת מילים וצירופים ארמיים ובמימרות תלמודיות . בחקר העברית החדשה הוא הולך בעקבות פרופ' זאב בן חיים , שאין לעמוד על טיבה אלא תוך בחינת יסודותיה ברובדי הלשון הקלסיים שהיא מבוססת עליהם . פרופ' בר אשר העלה על נס גם את חקר מורשתם הלשונית של יהודי צפון אפריקה ואת חקר מורשת הלשון של יהודי דרום מערב צרפת , והשקיע בהם ממיטב זמנו ומרצו . את היסודות לנושאים אלו הוא קיבל מאביו רבי אברהם בן הרוש ז"ל , שהיה מאחרוני גדולי המסרנים של מסורות השךח ( התרגום המוגרבי המסורתי ) של אזור תאפילאלת ( דרום מזרח מרוקו . ( הוא הניח על סדר היום את חקר השרח למקרא ולחיבורים בתר מקראיים , והתריע על הדחיפות שבכינוס הידע שנמסר בעל פה במשך דורות רבים אך יורד לטמיון לנגד עינינו בדור זה של חיסול הגלויות ושל היטמעות לשונית תרבותית בארץ . גם בתחום זה עשה גדולות ונצורות והצליח להציל חומר רב ממסורת תאפילאלת וממסורות אחרות . הגדיל לעשות במהדורתו המופתית ל"לשון לימודים לר' רפאל בירדוגו" ( שלושה כרכים , תשס"ב , ( שהוא ספר פתרונות " ) גלוסר ( " לרוב ספרי המקרא בניב המוגרבי של יהודי מכנאס . במהדורתו השווה בר אשר דרך קבע את תרגומו של הרב בירדוגו לשרח תאפילאלת , תרגם וביאר את כל הטעון תרגום וביאור . בר אשר חשף בשרח תופעות מאלפות , וביניהן

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר