|
|
עמוד:9
הקדמה כרך זה , השישי במניין כרכי האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ-ישראל , עוסק בבני מחלקת העופות . ציפורים עוררו את תשומת לבו של האדם מאז ומקדם ועד לימינו , ואין פלא : הן מזדמנות לעתים קרובות במחיצתו הקרובה : על חוטי חשמל וטלפון , על צמחי הגן ואף בביתו-מבצרו - על אנטנה מזדקרת , בעליית הגג , על אדן החלון , במרפסת , ולעתים אף בתוך הדירה . אדם החי בעיר , ולו גם סואנת ביותר , יכול אפוא לראות ציפורים מדי יום ביומו , גם אם אינו מחפשן במיוחד ; על אחת כמה וכמה כך הוא בפרבר ובכפר . יתר על כן , רוב הציפורים פעילות בשעות היום , בשעות פעילותו של האדם , ונראות היטב לעין . אם נוסיף לאלה את כושר מעופן הקליל והחופשי של הציפורים - מעוף המעורר את הדמיון ומגרה שאיפות כמוסות - וכן את צבעיהן היפים ואת שירתן הערבה , נבין גם את חיבתו של האדם אל הציפורים . לא בכדי איפוא "דרור" הוא שם נרדף לחופש ולחירות וגם שם של ציפור , המושג "ציפור דרור " הפך לסמל לאדם חופשי ומשוחרר מכל עול , ו " ציפור הנפש " היא היקר מכל . החיבה לציפורים חרגה זה מכבר מגידולן בכלוב אל מקומות חיותן , והיא מתמקדת יותר ויותר בהכרת אורחות חייהן בטבע . תחביב הצפרות ( אורניתולוגיה ) החל במאה הקודמת באנגליה , והיא המוליכה בתחום זה גם כיום . עד מהרה התפשט התחביב לארצות אחרות במערב אירופה , ובעיקר להולנד , לשוודיה , לגרמניה ולשווייץ , וכן לארצות הברית . התהליך קיבל תאוצה מאז ראשית המאה ה , 20 וכיום אין ארץ תרבותית שלא מתנהלת בה פעילות אורניתולוגית ענפה . בפעילות זו לוקחים חלק גם אנשי מדע וגם חובבים רבים , שמספרם ברחבי העולם נאמד כיום ב 7-6 מיליון . דומה כי אין עוד תחום מדעי כאורניתולוגיה , שתרומתם של החובבים לקידומו היא כה רבה . הפעילות האורניתולונית הממשית החלה בארץ בשנת 1931 והיא קשורה בשמו של יהושע מרגולין , מיסד המכון הביולוני-פדגוגי בתל-אביב ( שלימים צמחה והתפתחה ממנו אוניברסיטת תל-אביב . ( בימי מלחמת העולם השניה פעל בירושלים חוג חובבי טבע מקרב הפקידות הבריטית , בניצוחו של קפטן . Hardy עם הקמת רשות שמורות הטבע , בשנת , 1964 החלו לערוך סקרים ומפקדים בקנה מידה ארצי , וכך נתקבלו לראשונה נתונים כמותיים של אוכלוסיות שונות , כגון עופות מים חורפים , מקננים ונודדים , או קינון של דורסים שונים . אך הצפרות בארץ זכתה לתנופה ניכרת רק מאז אמצע שנות ה , 70 עת קם בארץ דור של צפרים צעירים , נלהבים ונמרצים ביותר , שרמתם המקצועית לא תביישם ליד עמיתיהם מאירופה ומאמריקה . חובבים אלה , בפעילותם ובהתמדתם , שינו את מפת הידע שלנו לגבי ציפורי ארץ-ישראל במידה רבה . אין ספק כי בלעדיהם היה היקפו של כרך זה מצומצם בהרבה . כך , לדוגמה , מפורטים בספר זה כ470- מיני עופות , בעוד שבספרו של חיים מירום , אשר סיכם את כל המידע שהצטבר עד לשנת , 1959 כלולים 357 מינים בלבד . לחובבים אלה , המתרוצצים בחום הקיץ ובגשמי החורף , בברכות הדגים וברחבי הנגב , במרומי החרמון ועל חופי מפרץ אילת , מוקדש כרך זה בהערכה . בספר זה נעשה ניסיון לסכם את המידע שהצטבר על ציפורי הארץ עד היום . מידע זה , המתייחס לכל אחד ואחד מהמינים השונים , הוא ברוב המקרים רב ורחב למדי , אם כתוצאה ממחקרים ותצפיות שנערכו במקומות שונים ברחבי העולם ואם בארץ , והוא רב ומקיף יותר מהידוע על מרבית המינים הנמנים עם מחלקות אחרות . וכך , צריך היה להתלבט לא פעם מה להשמיט מהמידע הנרחב כדי לא לגלוש יתר על המידה מהמכסה שהוקצתה על-ידי המערכת . יותר מ300- עתונים מקצועיים , שנושאם הוא עופות בלבד , רואים כיום אור ברחבי העולם , וזאת נוסף על מאות עתונים אחרים העוסקים בפרקים שונים של הביולוגיה , כגון אבולוציה , אקולוגיה , התנהגות , פיזיולוגיה ושמירת הטבע , שמתפרסמים אף בהם , בזרם בלתי פוסק , עשרות ומאות מאמרים הדנים בעופות . לאלה יש להוסיף עוד עשרות ספרים חדשים המודפסים מדי שנה . לא כן המצב בשפה העברית . אמנם אין להשוות את המצב כיום לזה ששרר אך לפני כ30- שנה , כאשר כמעט שלא נמצאה מלה כתובה בעברית על ציפורים - פרט למידע מצומצם ביותר בספריהם של ישראל אהרוני ויהושע מרגולין . בינתיים פורסמו ספרים אחדים בעברית , שכל עיסוקם הוא ציפורים בלבד - מאת אליעזר שמאלי וראובן ענבר ; נכתבו מאמרים לא מעטים ב " טבע וארץ" וב " סלעית ;" העופות זכו גם להיות נושאם של אלבומים אחדים ושל פרקים מאלפים בספרי טבע אחדים . גם שני עתונים מקצועיים רואים אור בארץ : "עזניה " - עלון מרכז המידע על עופות דורסים , ו " צופית" - עלון מרכז המידע על ציפורים ; ומעל לכל - תורגם לעברית מגדיר שדה , הכולל את מרבית ציפורי הארץ , לנוחותם ולשמחתם של המתעניינים - ילדים כמבוגרים , חובבים כמקצוענים . אך חרף כל אלה דומה כי אין עד היום ספר המקיף את כל מיני הציפורים בארץ , והמרכז נתונים בסיסיים להכרתן ומידע חיוני על תפוצתן בעולם , שכיחותן בארץ , הביולוגיה שלהן ואורחות הקינון שלהן . אני מקווה כי ספר זה יסייע למלא את החסרון . בעת כתיבת הספר עמדו לנגד עיני חובבי הציפורים בארץ , וגם התלמיד והסטודנט , הגננת והמורה , המטייל בשבילי הארץ וחובב הטבע . השתדלתי לכתוב את הדברים לאור ניסיון שהצטבר במשך שנים רבות בהדרכת עשרות סיורים להכרת
|
|