|
|
עמוד:10
ניתוח ספרותי של הכתוב , הממצא הארכיאולוגי והידע ההולך ומתרחב על הריאליה של המזרח הקדום . על אף שתפיסות המחקר קשורות בצורה משמעותית לנקודת המוצא החילונית - ובשלבים מסוימים אפילו האנטישמית - ? של החוקרים , הרי שהשאלות והבעיות ששימשו כחומר הגלם של החוקרים אכן דרשו התייחסות מחודשת . שאלות אלו לא העסיקו בעבר את מרבית העולם הדתי , בין משום שלא עסקו בלימוד תנ"ך על פי פשוטו ובין משום מקורן הנוכרי , שאפשר את פטירתן בלא כלום . אולם , בדור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחום זה . מצד אחד , העמקת הלימוד בפשוטו של מקרא בתוככי עולם התורה הציפה את השאלות מאליהן וחייבה תשובות מעמיקות יותר , ומצד שני , עולם המחקר השתנה , וחוקרים רבים בארץ ובעולם , ובהם גם חוקרים יהודים ודתיים , עוסקים בתנ"ך מתוך אימוץ דרך חשיבה מדעית , דוגמת זו הנהוגה בכל תחומי המדע בעולמנו . גם החשיפה לעולם חקר המקרא הלכה והתרחבה , הן באופן מקצועי - במסגרות אקדמיות שונות , הן בגלל המהפכה התקשורתית , המנגישה מידע רב בכל תחום רלוונטי . שינויים אלו תבעו עיסוק מעמיק יותר בהנחות היסוד של עולם המחקר , ורבנים ואנשי הגות ורוח נענו לאתגר זה . את דרכם של המעטים שהתמודדו עם ביקורת המקרא בגרמניה של המאה התשע עשרה , דוגמת רד"צ הופמן ורש"ר הירש , המשיכו בדור האחרון בארץ ישראל תלמידי חכמים כגון הרב מרדכי ברויאר והרב יואל בן נון . במסגרת תהליך זה התברר , שניתן ליישב בין כמה מהנחות היסוד של עולם המחקר ובין תפיסת עולם דתית . רבים מן ההבדלים המהותיים שבין שני העולמות אינם נובעים מאיסוף הנתונים ומן השימוש במתודות מחקריות , אלא מהנחות המוצא ומן הפרשנות הניתנת לעובדות אלו . כמו כן , התגלה שחלק מן השאלות
|
|