|
|
עמוד:4
מדבר על — structures de temporalite מבנים שהזמן גרמם והזמן הוא עניינם . אין להבין את מהות הסיפורת בלי להביא בחשבון את תודעת הזמן האנושית . קסירר , בדור שלפני ריקר , הבחין במבני יסוד מסוימים וכינה אותם בשם "צורות סמליות" . ( Symbolic Forms ) ה"צורות" האלה פתוחות — אין הן נשמעות לחוקיות ולסגירות של הטבע . לא המבנה הסטטי או הפורמלי הוא המניע העיקרי כאן , אלא הזיכרון — זכרון העתיד והעבר גם יחד והמתח שביניהם . דברי ההסבר של קסירר , הבאים להגדיר תודעת זמן שכזאת , ישמשו לנו כעין מוטו בדיון שלנו על ארכיטיפים היסטוריים : שהרי הזמן ההיסטורי מקבל את משמעותו לא מזכרון העבר בלבד , אלא לא פחות מכך מן הציפייה לבאות . במידה שווה הוא תלוי גם בחתירה אל המטרה וגם במעשה שהיה , גם בעיסוק בעתיד וגם בהתבוננות בעבר ובאקטואליזציה של העבר . ברוח דברי קסירר בחרתי את שמו של החיבור הזה , עתיד זכור . חשוב לציין את חלקו הגדול של התנ"ך בעיצוב משנתם של ריקר ושל קסירר . במהלך הדיון שלו על "הצורות הסמליות" קסירר מדגיש שהדינמיקה של הזיכרון הפונה גם אל העתיד היא מן המאפיינים של דברי נביאי ישראל . ריקר אף הוא הקדיש את ראשית הגותו ההרמנויטית לפרשנות של כתבי הקודש הנוצריים והעבריים . ההבנה וההשראה ששאב ממקורות אלה עומדות לו גם בבואו לדון בנושא "הזמן והסיפורת . " לדעתו אין לראות בסיפורת עולם סגור , שאינו מייצג שום מציאות אחרת מלבד צורתו הוא . שלא כדעת הבלשנים הצרפתים מבית מדרשו של סוסיר , ריקר טוען שהמלה הכתובה והמדוברת גם יוצרת מציאות וגם משקפת , ולו בעקיפין , מציאות כלשהי . אם בעשרה מאמרות נברא העולם , כי אז גם לשון בני האדם תובעת קשר כלשהו עם העולם הנברא ועם זמניו . לא נתקשה למצוא בתנ"ך את הצורות הארכיטיפיות המוכרות לנו מספרויות אחרות . פריי אף מגדיר את ה"בייבל" ( באמרה שהוא מביא מן המשורר ויליאם בלייק ) , the Great Code of Art כלומר הצופן לכל האמנויות , המפתח לכל הארכיטיפים . ונכון הוא שלמוטיבים מיתיים רבים ומרכזיים הידועים לנו מתרבויות אחרות יש מקבילות במקרא . בכל האפוסים העתיקים מצוי , למשל , המוטיב של ירידת הגיבור לשאול , שם יפגוש את "כל עתודי , "px כמו בישעיהו יד . הדעת נותנת שמהדהד פה זכרו של אפוס כנעני קדום על מלחמת האלים , שבמהלכה הופל הילל בן שחר בידי הבעל . בשל המקבילות האלה - והן רבות ועשירות — גרסו חוקרי הארכיטיפים הספרותיים , אנשי האסכולה של נורתרופ פריי ( וגם תאודור גסטר ורוברט גרייבס , כפי שעולה ממחקריהם , ( שהארכיטיפים
|
|