להתקדם באופן אישי ולהתבולל על הנהגת ההקבצות בישראל

עמוד:135

הניסוי רוכזו 5-7 כיתות ז' מקבילות , שמתוכן הורכבו הקבצות ביןבית-ספריות במקצועות אנגלית , עברית ומתימטיקה . מספר ההקבצות היה כמספר הכיתות המקבילות . 5-7 - הניסוי הוגדר באופן כללי כהצלחה ; הלקחים המרכזיים שהופקו ממנו היו צימצום מספר ההקבצות , 5-7-מ לשלוש בלבד , והגבלתן למסגרת של בית-ספר אחד , במקום ריכוז ילדים של מספר בתי-ספר להקבצה אחת ( ירון , . ( 1970 : 72 ניסוי באר שבע ידוע כניסוי ראשון בישראל של שיטת ההקבצות . ואולם קדם לו ניסוי אחר , המוכר בשם "ל"מ-ל"ר . " ניסוי זה נערך , 1960-ב והוא כוון , לדברי אברהם ירון , מי שתיעד את התפתחות שיטת ההקבצות , "לרמה הטובה בלבד" ( שם : . ( 71 הניסוי , שהתפרש על-פני 4 שנים בכ70- בתי-ספר , התמקד במקצוע המתמטיקה . המטרה היתה לנסות להעלות את רמת הלימודים כמתמטיקה בכיתות ח- 'ז . ' התלמידים חולקו לשתי רמות : הרמה הגבוהה יותר למדה לפי תוכנית מיוחדת ( לימוד מוגבר , ( ואילו הרמה הנמוכה יותר למדה לפי התוכנית הרגילה ( לימוד רגיל ; ומכאן שם הניסוי : ל"מ-ל"ר . ( ניסוי הל"מ-ל"ר הוא עדות לחיפוש הקדחתני באותן שנים אחר ארגון דיפרנציאלי של הלימודים . הוא מלמד גם על קיומן של שתי תפיסות שונות אשר הנחו את המחפשים . מצד אחד , היו מי שחיפשו דרכים לבודד את התלמידים ה"טובים" ולהעניק להם הוראה טובה ומתוגברת . מצד שני , היו מי שראו כבעייה מרכזית של המערכת את התלמידים ה"חלשים , " וביקשו להתמודד עמה בדרך של הענקת טיפול ייחודי ונפרד . הראשונים כונו על-ידי שרגא עדיאל בשם " אליטיסטים . " דוברם המובהק ביותר , אולי , הוא עקיבא ארנסט סימון , שדיבר בגלוי על הצורך בטיפוחה של "אליטה משרתת" שתהיה מורכבת מאינטלקטואלים ( ר' להלן . ( אליטיסטים אלה פעלו עוד בתקופת היישוב להעלאת רמתו של החינוך התיכון ולהקמתם של מסלולים מיוחדים להכנתם של המועמדים ללימודים גבוהים , בעיקר במסגרת של גימנסיות ( ריגר , ; 1940 : 212 בנטואיץ , הארץ , ; 1 . 3 . 65 עדיאל , . ( 1970 : 145 בשנת 1968 זכו אליטיסטים אלה סוףסוף בנצחונם הגדול , כאשר הממשלה , בניצוחו של שר החינוך דאז , זלמן ארן , אישרה את תכנית הרפורמה בחינוך . הרפורמה יצרה את

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר