|
|
עמוד:79
היחסיות של תשומות , אין ההבדלים בכמות היחסית מראים על הפרדה , אלא על טיב חלוקת העבודה . כך , למשל , אחוז התשומות למשק האמריקני משאר העולם הוא נמוך , כידוע . אין זאת אומרת , כמובן , שארצות הברית איננה קשורה לארצות אחרות קשר של חלוקת עבודה ברורה מאוד . הדיון עד כה התרכז בקשר הכלכלי בין שתי האוכלוסיות , במקביל לטיעון של הורוביץ וליסק עצמם . מגמת הדיון היתה להראות כי התימוכין של הורוביץ וליסק לטיעונם כי החברות היהודית והערבית בישראל היו נפרדות אינם מספיקים , וכי ברוב המקרים מוכיחים הם לא הפרדה , אלא דווקא קשר . אולם , מבחן הדיון כולו הינו באיזו מידה היתה לקשר בין שתי האוכלוסיות השפעה על הדפוסים החברתיים שהתגבשו משך תקופת היישוב . והנה , דווקא בנקודה מרכזית זאת מספקים לנו הורוביץ וליסק עצמם מספר דוגמאות חשובות , מתוכן נציין שתיים . כאשר הם מונים גורמים שסייעו ליתר אינטגרציה של המערכת הפוליטית של היישוב היהודי , מזכירים הם כראשון בין ארבעה את היחסים עם הערבים ; הגורם הראשון היה נעוץ באופיה הדו לאומי של ארץ ישראל המנדטורית ובמאבק הפוליטי עם התנועה הלאומית הערבית שהפך את האירגון הפוליטי של היישוב היהודי לחיוני לאוכלוסיה היהודית הן מבחינה בטחונית והן מבחינת האפקטיביות של הייצוג הפוליטי כלפי ממשלת המנדט . ( שם , ( 51 וכאשר הם מונים סיבות לגיבוש האירגוני המוקדם של מפלגות הפועלים , שוב מזכירים הם כגורם ראשון במעלה את הגורם הערבי : בתנאי שוק העבודה הפתוח להתחרות חופשית היה לעובד הערבי המסתפק במועט יתרון על הפועל היהודי , בעיקר בעבודות בלתי מקצועיות . רק באמצעות לחץ לאומי , אידיאולוגי ופוליטי אפשר היה לשריין בשביל הפועל היהודי מקומות עבודה בסקטור היהודי הפרטי . ( שם , ( 90 סיווגה של האוכלוסיה הערבית כגורם חיצוני , ואיפיון החברה הארץ ישראלית כחברה דואלית , איננו עומד במבחן ההיסטוריה , אם כן . האוכלוסיה הערבית והיהודית נקשרו זו בזו מראשית העלייה הציונית . ההון היהודי קשר תהליכים שהתרחשו בשתי האוכלוסיות . לקשר זה היתה השפעה מרחיקת לכת על צורתם ותוכנם של המוסדות החברתיים שעוצבו בתקופת היישוב בשתי האוכלוסיות . מנקודת ראות של הדיון הכולל שלנו , ברור כי בנסותנו להבין את גיבושה של החברה היישובית , יש לכלול את האוכלוסיה הערבית כחלק אינטגראלי של המערכת הרלבנטית . דהיינו , יחידת הניתוח איננה יכולה להיות היישוב היהודי בארץ ישראל , אלא המערכת הארץ ישראלית כולה . סיכום אם ננסה לסכם את הדברים , חייבים אנו להגיע למסקנה שהספרות בה אנו דנים איננה מגיעה לכלל גיבוש של סוציולוגיה היסטורית ראוייה לשמה . היא מתחילה את תוכנית המחקר שלה ברגע הגיעם של העולים הראשונים ( יותר נכון , העלייה השנייה , ( ואין היא טורחת להבין את הרקע לבואם ולתוכניות שהביאו איתם . את הפרוייקט הציוני סוציאליסטי , אשר לדעת כל החוקרם הנסקרים הוא מרכז התנועה הציונית כולה , הם
|
|