|
|
עמוד:2
האסטרטגים המדעיים היו אישים שיזמו תוכניות רחבות–היקף , עקבו מקרוב אחר קידומן ופעלו ליישום הידע המקצועי שעמד לרשותם . קשרים הדדיים אלו בין ראשי הקהילה האקדמית–המדעית למוקדי הכוח הפוליטיים התבססו על מעורבות , נאמנות ואמון הדדיים , שיצרו תשתית לביסוס ’הממלכתיות' כאידאולוגיה מרכזית בישראל בתקופה ההיא . לממלכתיות יש מגוון רחב של היבטים חברתיים–כלכליים ופוליטיים , והיא מוגדרת במחקר זה כמסורת פוליטית–תרבותית שעוצבה בידי תנועת העבודה בעשורים הראשונים למדינה . מסורת זו פעלה אל מול מגמה אחרת , ’ התנועתיות' או הסקטוריאליות , שרווחה בחברה היהודית בתקופת טרום–העצמאות . לאחר הקמת המדינה ראו ראשי מפא"י במובלעות התרבותיות–האידאולוגיות–החינוכיות , שמקצתן ביקשו למסד את כוחן על–ידי נגישות לאמצעי אלימות , איום על השלטון הריבוני שהן ביקשו להשליט . התנועתיות , שצמחה בקבוצות חברתיות ופוליטיות משני אגפיה של מפא"י , נחשבה למערערת את הלגיטימציה של השלטון המרכזי . הממלכתיות כיוונה לחיזוק מנגנוני המדינה וסמליה כמכנה המשותף של הריבונות , ובתוך כך יצאה למאבק , בחלקו אלים , בארגונים בעלי נגישות לאמצעי אלימות שאינם נתונים למרות השלטון . בהקשר זה בוטלו התנועות הפרה–צבאיות כמו אצ"ל ולח"י , שערערו על מרותו של המרכז הפוליטי בתקופת טרוםהעצמאות ; וכן פורק הפלמ"ח , שבן–גוריון ראה בו איום מסוים בגלל מבנה הפיקוד והזיקה הפוליטית של מפקדיו הבכירים למפלגת אחדות–העבודה . תצוין גם החתירה להבניית מוסדות ממשל בעלי טווח פעולה רחב , תוך כדי צמצום או ביטול השפעתן של מסגרות תנועתיות שפעלו בתקופת טרום–העצמאות על בסיס וולונטרי או על בסיס התארגנויות פוליטיות . דוגמאות לכך היו : צמצום העוצמה של הרשויות המוניציפליות ; ביטול המקום המרכזי של ’ הסוכנות היהודית' ו'ההסתדרות הציונית ; ' הרחבת מערכת החינוך הממלכתית באמצעות חקיקה והכפפתה למשרד החינוך מתוך נטייה לביטול הזרמים בחינוך ; הקמת שירותי בריאות , רווחה וביטוח לאומי ; מונופול על מרבית הקרקעות במדינה ; מונופול על תהליכי ההתיישבות החקלאית והפיתוח העירוני , ובכך קיום פיקוח מקרוב על גל העלייה העצום שהגיע לארץ . נטיות אלה עודדו הרחבה ניכרת ומהירה של פקידות ומומחים בדרגות שונות , הפועלים ישירות או בעקיפין בחסות מנגנוני המדינה . ביסוס הממלכתיות זוהה עם האתוס הפוליטי של בן–גוריון , שראה בטיפוח מסורת זו את הבסיס ליצירתה של סולידריות ולכידות בחברה הישראלית . עם האסטרטגים המדעיים הדומיננטיים נמנו דוד ארנסט ברגמן , אפרים קצ'לסקי ואהרון קצ'לסקי ( לימים קציר , ( יובל נאמן , שמואל סמבורסקי , יואל ( ג'וליו ) רקח , עמוס . 4 דיון מקיף וחשוב במקורותיה של ה'ממלכתיות' ראו אצל ניר קידר , ממלכתיות : התפיסה האזרחית של דוד בן–גוריון , ירושלים . 2009 . 5 דיונים נוספים בנוגע לממלכתיות : דן הורוביץ ומשה ליסק , מצוקות באוטופיה : ישראל – חברה בעומס יתר , תל–אביב , 1990 עמ' ; 239-198 גד יציב , החברה הסקטוריאלית , ירושלים , 1999 עמ' ; 91-80 אבי בראלי , מפא"י בראשית העצמאות , , 1953-1948 ירושלים , 2007 עמ' . 502-455 . 6 אהרון קציר , בכור המהפכה המדעית , תל–אביב , 1996 עמ' . 87-74 , 45-34 , 22-19
|
|