|
|
עמוד:13
מוסר ועסקים - הילכו שניהם יחדיו ? תגובה טיפוסית המוכרת לכל מי שמצהיר על עיסוקו במוסר ועסקים היא : " מוסר ועסקים !? יש דבר כזה ? נ זהו אוקסימורון " ! אמירות מסוג זה , שחציין אמת וחציין הלצה , ממשיכות להלך בציבור למרות התגברות המאמצים של התאגידים בשנים האחרונות להפגין אחריות חברתית ולאמץ לעצמם קודים אתיים של התנהגות עסקית , למרות המעורבות הגוברת של אירגונים ציבוריים וגופים ממשלתיים ובינלאומיים בריסון העסקים ולמרות ההתפתחות המואצת של מוסר ועסקים כשדה מחקר אקדמי . אי אפשר אפוא לבטל את טענת האוקסימורון כדבר הלצה או חידוד בלבד . מסורת ארוכה המגיעה עד אריסטו במאה הרביעית לפנה"ס רואה במסחר את אויב המידות הטובות ומחריב כל הערכים החברתיים והמוסריים Maitland ) . ( 1997 , 2002 , Vogel 1991 סחר במוצרים תמורת כסף למטרות רווח הוא לדעת אריסטו דרך לא טבעית להשגת עושר , שכן השימוש במוצרים לצורכי מסחר אינו בהתאם למטרתם האמיתית : סיפוק צרכינו ומשאלותינו . לפי שמוצרים צריכים להיסחר על פי "ערכם , "האמיתי הרווח הוא סוג של עוולה ( אריסטו . ( 1936 גישה זו נתקבלה כמעט ללא שינוי על ידי הכנסייה הנוצרית . ישו , מייסד הדת , קבע באופן נחרץ כי "לא יוכל איש לעבוד שני אדונים , כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר . לא תוכלו עבוד את האלוהים ואת הממון" ( מתי , ו' . ( 24 בעיני ישו , הממון , יותר מאשר המין או האכילה , הוא אויבו הגדול של האל : הממון הוא השטן , ועובדי הממון הם עובדי השטן . אוגוסטינוס הקדוש 430 ) ( Saint Augustine 354 קבע שהשולח את ידו במסחר יכול אולי לפעול בלא אוון , אך אין הוא יכול להיות רצוי לאלוהים . באותה נימה טען התיאולוג תומס אקווינס 1274 ) ( Thomas Aquinas 1225 כי מי שמתפרנס ממסחר , כלומר , מהפער בין מה שהוא גובה מהלקוחות לבין מה ששילם בעצמו עבור הסחורה , בוודאי שילם בעבורה פחות משוויה או מכר אותה ביותר מערכה האמיתי . בתולדות הכנסייה הוצעו כמה רשימות של אבות חטאים ובכולן נזכרת תאוות הבצע או החומרנות כאחת מהמוטיבציות העמוקות לכל החטאים ( קליינברג . ( 2007 נוכח תפיסת המסחר כעיסוק לא מוסרי במהותו , העצה המעשית היחידה שיכלה הכנסייה להשיא למאמיניה הייתה להימנע ממשלח יד זה . התנועה הפרוטסטנטית שעלתה במאה ה 16 ערערה על המסורת של הכנסייה הקתולית . דובריה הציגו את ההצלחה החומרית של היחיד בעולם הזה לא כפרי של רדיפת בצע , אלא כביטוי למעמדו בעיני האל . האדם הרצוי לאלוהים הוא זה מבוא
|
המרכז לאתיקה בירושלים
|