אמנות עכשווית? האמנם?

עמוד:4

אמנות עכשווית ? האמנם ? חצי מאה עברה ועדיין לא נמצא שם הולם לעשייה בתחום האמנות החזותית פרט לצירוף המילים שמגדיר זמן שהוא הווה - עכשיו ( ישנם פילוסופים הטוענים שהווה כזמן לא קיים , יש רק עבר ועתיד . ( ויש גם וריאציות כמו אמנות בת זמננו המתכוונת לאמנים חיים . בל נשכח שהמוזיאון הראשון שנפתח כדי להציג אמנים חיים הוקם בסוף המאה , 19-ה בשנת , 1890 בארמון לוכסמבורג בפריז . אם חושבים על הדברים , גם בימי הביניים אמנים היו חיים , עכשוויים ובני זמנם . כותרת שחוקה זו , "אמנות , "עכשווית המתייחסת לאמנות שנוצרה , ועדיין נוצרת , מאז אמצע המאה 20-ה ובתחילתה של המאה , 21-ה אינה יכולה עוד להיות קבילה , מבלי שנבקר את עצמנו על הקלות היתרה שאנו נוהגים בשמות . נדמה כי צריך לקחת אחריות על מותגים , ולא לחזור עליהם ללא הרף , גם כאשר איבדו מזמן את המשמעות המקורית . יש להגדיר לא רק את זמן ההיווצרות של האמנות , אלא גם את המגמה האמנותית , הסגנון , הזרם , התנועה , הטכניקה . המונח "אמנות עכשווית" נולד בסוף שנות 60-ה של המאה . 20-ה שנים אלה עדיין מוגדרות על-ידי סגנון הפופ , שלא הגיע באותה מהירות ואינטנסיביות לכל מקום . כבר אז , החלו סימני האובססיה של הצורך להיות מעודכנים בזמן אמת במה שקורה בכל מקום , והעכשוויות היתה למילת קסם . היום , המונח הזה נשמע כמו ניסוח לא כל-כך מוצלח , שאבק הדרכים עמעם את זוהרו . זה הזמן להחלים מן העכשוויות , ולתת לאמנות העכשווית לנוח עשור או שניים , לפני שנשוב אליה בנוסטלגיה מלטפת . בעוד מאה שנה יכתוב אחד ההיסטוריונים , שהאמנות העכשווית היתה ספינת השוטים של שלהי המאה . 20-ה לא היו בה חיפושי דרך של סגנון או הבעה וגם לא נאמר בה משהו שתרם באופן משמעותי להתפתחות של האמנות היום . החידושים היו בתחומים הטכנולוגיים ובאופני התצוגה , ובעיקר בתחום תקשורת האינטרנט . חלק גדול של האמנים שחיו באותה תקופה , השתמשו בהם , וחשבו שאפשר להגדיר את מעשיהם כאמנות . אבל עכשיו , במבט לאחור , אנחנו יכולים לומר בוודאות שהיתה זו תקופה עשירה בפסטיבלים וחגיגות גדולות בהשתתפות מאות אמנים . את תפקיד הכנסייה כשליטה רוחנית , החליף הממסד האמנותי , הוא בחר ביקיריו לתפקידי האוצרות שבידיהם ההחלטה הבלעדית מי מהאמנים מוזמן לחגיגה . כוחם של האוצרים לא ידע גבולות במחצית השנייה של המאה , 20-ה בעזרת תקציבי ענק של מיליוני דולרים שהופקדו בידיהם , הם היו לגנרלים המוציאים אל הפועל . היום , קשה להבין את המניעים לכל המהומה של האמנות העכשווית , שהתעקשה על בזבוז כספים למופעי ראווה של אירועי ענק . ההסבר היחיד לכך הוא כנראה כלכלי . כולם רצו להנות מ"ארוחות חינם" של הביינאלות , שהפכו למעין סגנון תצוגה של אמנות ועדיין לא תרמו לאמנות עצמה . אנשי התקופה ההיא , קראו בטעות לאמנות של זמנם "אמנות . "עכשווית היום היינו אומרים שזאת היתה תחילתה של תקופת המיצבים , הווידיאו והמחשב . הם אף בנו מוזיאונים שהציגו לתפארת את הארכיטקטים של התקופה . מעמדו של האמן הלך והדרדר . בתקופה הנדונה לא היה ערך נומינלי לאמן או ליצירת האמנות , הכל נקבע לפי חוקי הכלכלה של היצע וביקוש ומחירי היצירות עלו או ירדו בהתאם לכוח הקנייה של הסוחרים . מידת ההצלחה של אמן נקבעה לפי ערכם הכספי של המשקיעים בו , אלה המקפיצים את מחירי עבודותיו בשוק האמנות ויש באפשרותם לממן את השתתפותו בירידי אמנות , בביינאלות וכמובן ביכולת השיווק שלהם בהעברת הסחורה לחברות היי-טק . מכה נוספת ניחתה על האמן מכיוון שונה לחלוטין : החשיבות המופרזת שהאמנות העכשווית ייחסה להיכלי המוזיאונים , כשהארכיטקטים שתכננו אותם הפכו לכוכבים ברקיע , שהמוזיאונים כמו נקראים על שמם . הם עשו את עבודתו של אמן הרנסנס , אבל לא בזה העניין . מה שקרה בפועל הוא , שרוב הכסף שיועד לאמנות , הושקע בשכרו של הארכיטקט ובבנייה היקרה . פעם אחר פעם , לא נשאר תקציב משמעותי לרכישת אמנות לאותו מוזיאון . יוצא מכך שאפשר להציג את המוזיאון כיצירת אמנות . לפעמים גם נדמה שהארכיטקט בנה אותו כך שעבודות האמנות בעצם מפריעות להרמוניה של המבנה . המוזיאון נבנה כפסל שהצופה מוזמן להלך בו ולהתבונן דרך חלונותיו הקרועים לאור , אל הנוף או להמשיך ולהתפעל מכמות האור המדויקת הנכנסת אל הבניין עצמו . עם כל מוזיאון חדש שנבנה , נשארו אנשי האמנות העכשווית פעורי פה מול היופי , הגודל , הלובן והשקיפות . לסיכום , כותב ההיסטוריון , כמה חבל שלא חייתי בתקופה ההיא , שמזכירה לי את ימי פומפיי האחרונים , הייתי שמח להשתתף בחגיגה . ולו רק כדי לדעת איך זה באמת היה . ר . ס . מיצבים הם ללא םפק המצאה של שלה י המאה ה 20 - הגליון הנוכחי , "טרמינל" מס . 2 ו מוקדש בעיקר לנושא המיצב , באופן המנסה לסכם תקופה שהיתה . בכל שיחה ניסינו לגעת עם המרואיינים בנושא זה ולשאול לדעתם . כך השתדלנו לעשות גם עם הדימויים שנבחרו מתוך תערוכות באר ! ובחו" ל . מערכת טרמינל בקשה מכמה אמנים ואוצרים , מישראל ומחו'יל , לנסח את מהות המושג בהתחלף המאה , ועם תחילת האלף השלישי . אנחנו מביאים את התשובות שהתקבלו במערכת כלשונן . ר . ס . תודה לאריאן ליטמן-כהן שאספה את החומר בנושא המיצבים .

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר