נצרת מראשיתה ועד לתקופה הצלבנית

עמוד:13

לאחר חורבן בית ראשון היה הישוב היהודי בגליל מצומצם ביותר . על כי הוא לא נכחד לחלוטין , אנו למרים מכך שחזקיה הזמין את שבטי הצפון ליטול חלק בחגיגות הפסח בירושלים ( מל"ב ל , ה . ( באותה תקופה לערך מכנה ישעיהו הנביא אזור זה "גליל הגוים" , ואמנם נראה הדבר שבזמן גלות בבל גבר האלמנט הנכרי בצפון הארץ . 165-ב לפנה"ס , חש שמעון חשמונאי לעזרת המיעוט היהודי הקטן בגליל והעבירם לארץ יהודה ( חשמ"א ה , כג . ( אריסטובלוס כבש במאה הראשונה לפנה"ס את הגליל וייהד את תושביו . אין לנו עדויות על מהותה ואופיה של נצרת בתקופה זו , אעפ"כ , מסיפורי האיוונגליונים ניתן להבין , שבנצרת היתה בתקופת בית שני קהילה יהודית מושרשת וקנאית לדתה : לוקס מתאר את יהודי נצרת כמתפללים בדבקות בביהכ"נ , קנאים לדתם ולתורתם וכל הפוגע בהם חייב לתת את הדין ( לוקס ד , כח . ( הם מקפידים על מצוות העליה לרגל לירושלים , כפי שאנו למרים מיוסף ומרים שעלו לירושלים בחג הפסח בנטלם עמם את בנם ישו ( לוקס ב , מד . ( אין זאת , כי לפנינו קהילה יהודית איתנה הדבקה בדתה מזה דורות ( ולא כאלה שקיבלו עליהם את הרת היהודית בכוח הזרוע . ( נצרת היתה כפר חסר חשיבות בתקופה זו עד כדי כך , שהיא איננה נכללת ברשימת הישובים שבוצרו בתקופת המרד הגדול נגר הרומים , לעומת זאת , נזכרים הישובים הסמוכים לנצרת - יפיע וציפורי , שהיו ערים של ממש . ציפורי , הנמצאת 5-כ ק"מ מצפון לנצרת , נבנתה מחרש ע"י הורדוס אנטיפס לאחר שהוחרבה ע"י הרומים , היא אף שימשה כבירתו , עד שיסד את טבריה 20-ב לספה"נ . ציפורי לא נטלה חלק במרד הגדול , שכן רבים מתושביה היו יוונים וישב בה כוח רומי גדול שמנה 7 , 000 חיילים . אלו הפילו את חיתתם על תושבי הסביבה , שנבזזו על ידם ויש שאף נמכרו לעברים , או שנמלטו לערים שבוצרו עם ראשית המרד ( מלה"י ג , ד , א , . ( 60-63 יפיע שבוצרה היטב ע"י יוסף בן מתתיהו , היתה המפלט הקרוב ביותר לתושבי נצרת . תושביה נלחמו על נפשם בחרוף נפש במרד הגדול , עד שעירם נפלה לידי אספסיאנוס . אין ספק כי בתקופת המרד 67 ) לסה"נ ) חצו שוב ושוב הכוחות הרומים את נצרת , בעת שתקפו את יפיע . אלה מבין תושביה שלא הספיקו למצוא מפלט באחת הערים המבוצרות , נפלו וראי בירי הצבא הרומי , רבים מהם מצאו כנראה את מותם או נמכרו לעבדים . נראה שאותה נצרת , הנזכרת בברית החדשה , חרבה במהלך המרד ונמחתה מעל פני האדמה . מנצרת בתקופה זו , לא נותרו כמעט שרידים כלשהם , מלבד מערות , ששימשו לקבורה או כמסתור אחרון לנמלטים . הגליל התאושש במהירות רבה יחסית לאחר המרד . זרם הפליטים אליה גבר לאחר מרד בר-כוכבא , כאשר אדריאנוס המיט אח הקץ על הישוב בארץ יהודה . הגליל הפך בתקופה זו למרכז הרוחני וחישובי ליהדות א"י . משפחת כהנים מבית פיצץ מצאה לה מפלט בנצרת . קיומה נרמז בשבר כתובות כ"ד משמרות הכהנים שנמצאה בקיסריה ( בה נזכרת נצרת . ( cw / ctn כתןבת משמךןת שנמצאה בקיסריה , בה נזכרת נצרת .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר