|
|
עמוד:9
. 1 התחייה והספרות תחיית העברית בדיבור פה היתה מלווה הצעות וויכוחים , בירורים וניתוחים מדיניים , חברתיים ולשוניים — אשר הועלו על דפי הספרות העתית העברית ובחיבורים מיוחדים זה קרוב למאה שנה . לפרסום מיוחד זכה מאמרו אליעזר בן יהודה 'שאלה נכבדה' , אשר הופיע בשנת 1879 ב'השחר' ( כרך ט ) של סמולנסקין , עד כי נחשב כציון דרך מכריע בתולדות התחייה העברית ובכל הכרוך בה . ברבות הימים נתפרסמו לא רק דברי פולמוס לגופן של בעיות , שעמדו ברומו של עולם העיון והמעשה בשעת כתיבתם , ולבירור שאלות לשוניות עיוניות ומעשיות דוחקות , אלא גם מחקרי סיכום והערכה על דבר תולדותיו של רעיון החייאת הלשון העברית ודרכי ביצועו הלכה למעשה בארץ ובחוץ לארץ . לפי שעה אין לנו היסטוריה מפורטת ומתועדת של מפעל התחייה . אין לנו מחקר כולל שיכלול ניתוח והערכה או בייקטיביים של הרקע התרבותי , החברתי והלשוני לכל רעיון התחייה , של תרומתם האמיתית של אישים וזרמים שונים שהיו קשורים בתנועת התחייה הלאומית והלשונית , אפילו לא של פרטי החידושים והשינויים הלשוניים והשפעתם על מהלך התפתחותה של הלשון העברית מראשית התחייה ואילך , וכל כיוצא באלה . תחום זה הוא בדרך כלל תחומו של סוציולינגוויסט , בלשן חברתי , המתחשב גם בבחינות התרבותיות והחברתיות הקובעות את פני הלשון ( לרבות תופעות 1 גם בלועזית , אולם אין זד , מענייננו כאן . 2 כידוע , נקרא על ידי מחברו בשם 'שאלה , 'לוהטת אבל עורך , 'השחר' פרץ סמולנסקין , החליט לשנותו ל'שאלה , 'נכבדה מתוך הנימוק ששאלה אינה יכולה להיות לוהטת . 3 ייתכן שהופרז בהערכת ערכו הסגולי ובהשפעתו הכללית של מאמר זד , ( ואנו דנים בזאת במקום אחר , ( אולם ברי שגם אין למעט בחשיבותו , ומבחינה מיתו דית בוודאי ראוי להיאחז בו כציוו דרך היסטורי . מבוא
|
|