|
|
עמוד:11
מבוא בין רושמי דברי ימי התאטרון היהודי בולט אלעזר שולמאן . בספרו "שפת יהודית אשכנזית וספרותה" הוא מתייחס לסוגה התאטרלית ה"פורים : "שפיל החזיונות הנודעים להיום אשר בו הותרו פתאום החרצובות , הופר כל חק , וגם הדבר אשר נשמר מעולם כבבת עין . הוא הצנע לכת , חדל ביום ההוא — יום הפורים , כי בו התהוללו בחוצות הגיחו אנשים לבושים שמלות אשה , ובחזיונותיהם המלאים הוללות התאמצו לשמח לב יושביהם ולהלבישם גיל וחדוה . וכהחיזיון המגואל הנודע בשם אחשורוש שפיל ... וכל דבריו יעידו בו , כי הוא פועל על ידי אחד החשוכים בן בלי שם , אשר שפתו המגואלה תעיר זועה תועה , דברי נבלה נוראים אשר אין להעלותם על הגליון ... המחבר היה אחד מנודדי פולוניה אשר התגוררו אז בגרמניה , אחד השפלים חלאת האנשים אשר לא אחת ושתים נשמע קול תלונה עליהם ' . " החיזיון , "המגואל המלא "הוללות" ו"דברי הנבלה הנוראים" הם עניינו של ספר זה . כמה חוקרי תאטרון אספו עדויות על האמנות ההיסטריונית ועל הכתיבה הדרמתית של היהודים למן התקופה שישב העם היהודי על אדמתו ועד תקופת ההשכלה . כוונתם היתה ליצור רושם שהיתה התפתחות תקינה של הסוגות האלה בתרבות היהודית . אולם מעיון במחקרים שיוחדו לנושא זה מתברר שמעולם לא התקיימה מסורת רציפה של 2 הסוגות האלה בתרבות היהודית . העדויות והכתובים שבידינו —ספר איוב כטרגדיה : " יציאת , "מצרים פרגמנט של דרמה בסגנון הקלסי , שכתב יחזקאל , יהודי מאלכסנדריה , 3 במאה השנייה לפני הספירה ; ידיעות על כמה שחקנים שעבדו בשירות התאטרון ראה : אלעזר שולמאן , שפת יהודית אשכנזית וספרותה —מקץ המאה הט"ו עד קץ שנות המאה הי"ח , ריגא , דפוס אלי' לעויין , תרע"ג [ להלן : שולמאן , יהודית אשכנזית . [ ראה למשל : אברהם יעקב פפירנא , הדרמה בכלל והעברית בפרט , אודסה תרכ"ח [ להלן : פפירנא , הדרמה , [ חיים שירמן , לתולדות השירה והדרמה העברית—מחקרים ומסות , ירושלים , מוסד ביאליק , 1979 [ להלן : שירמן , תולדות . [ חלקים מן הטרגדיה שכתב יחזקאל השתמרו בכתבי אבות הכנסייה קלמנס מאלכסנדריה
|
|