|
|
עמוד:13
1 . דתהנאורות : דתהתבונה , תבונתהדת - יחסהשל הנאורות האירופית לדת 6 הדאיזם לכל שלוחותיו , שיש הרואים בו את אמונת הנאורות , היה הביטוי היותר מובהק של הנאורות האירופית בגישתה אל הדת , אף כי תופעות של מחשבה חופשית , אתיאיזם ומטריאליזם היו גם כן חלק בלתי נפרד ממנה , 7 אך אין לומר שהנאורות האירופית הייתה אתיאיסטית , או בלתי דתית 8 מעיקרה . היה זה הדאיזם שפיתח וגיבש את תורת הדת הטבעית מיסודם של ג'ון סלדן ( John Selden ; 1584-1654 ) והוגו גרוטיוס , ( 1583-1645 Hugo Grotius ;) שיווה לדת מימד חדש , אוניברסלי , והיה אחד הגורמים המכריעים בירידת ערכי האורתודוקסייה הדתית באירופה . כפי שניווכח מדיוננו על תנועה זו באנגליה , בצרפת ובגרמניה בהמשך פרקי הספר , אין לראותה כבעלת מערכת דיעות הומוגנית ואחידה גם אם נחלק אותה לפי תחומיה הגיאוגרפיים . ואף על פי כן , נוכל להשתמש בהכללה כדי להציג את עמדתה של הנאורות האירופית כלפי הדת - הדתות הפוזיטיוויות בכלל , והדת הנוצרית בפרט - כפי שמצאה את ביטוייה באחד הזרמים הניכרים ביותר ורבי ההשפעה שיצרה המחשבה האירופית בתקופה של למעלה ממאה שנה . השפעת הדאיזם על ההשכלה העברית והיהודית בגרמניה ניכרת בעיקר ברבע האחרון של המאה הי"ח ובראשיתה של המאה הי"ט . בניגוד לריניסאנס שניסה להבין את הדוגמות הדתיות ולפרשן בצורה הומאניסטית , מצטיינת הנאורות האירופית בכך שהתייחסה לדת בכללה . p . 272 John Hibben , The Philosophyof the Enlightenment ( New York , 1910 ) , ראה גם על ההבדלים בין הדאיזם והאתיאיזם בסיפרו של שמואל הוגו ברגמן , תולדות הפילוסופיה החדשה ( ירושלים , תש"ל , ( עמ' . 422 וראה מאמרי הקודם בנושא זה "עידן התבונה : דת , 7 * 77 , 7 , "ההשכלה שנה 66 ( גל' , 'י כ"ב טבת , תשמ"ז , ( עמ' pp . 135-136 . Ernst Cassirer , The Philosophyof the Enlightenment ( Boston , 1965 ) , 1963 ) , p . 129 . Paul Hazard , European Thought in the Eighteenth Century ( New York , . 22-21
|
|