|
|
עמוד:9
מקבלות משנה תוקף כאשר השלטון מבקש להפעיל מנגנוני רגולציה בתחומי החברה וחיי הפרט . המדינה המודרנית אמורה לתת לפרט את החופש והמרחב שיאפשרו לו לחיות באמונותיו , לקדם את ענייניו ולפעול למימוש זכויותיו . לצד גופים וארגונים מגוונים פועלים פרטים רבים , ומכך מתחייבת מעורבות של המדינה בהסדרה של דרכי הפעולה בחברה ככלל , של הגופים המבקשים לפעול בה ושל הפרטים . הנה כי כן , כאן טמון אחד הפרדוקסים של החברה המודרנית : הרצון לאפשר חופש ומרחב מרביים לכל פרט או ארגון , ומאידך הצורך במעורבות והסדרה של מערכת היחסים ודרכי הפעולה בתוך עולם מגוון וסבוך , טעון אמונות , ערכים ואינטרסים . מול הרצון של השלטון להקטין את מעורבותו , הוא מוצא עצמו נדרש לקבוע מה ראוי ונכון , צודק ומוסרי , מה היחס בין הפרטי לציבורי , וכן לתחום ולהסדיר נושאים שונים המצויים או עשויים להימצא בקונפליקט זה עם זה . יכולתה של החברה להתקיים ושל השלטון לשמר את מעמדו תלויים , במידה רבה , ביכולת לקיים מנגנוני איזון , להבטיח לפרט את המרחב שלו ולחברה את חיוניותה , את העוצמה פנימית התוססת המאפשרת לה לשגשג ולהתפתח . רגולציה היא אחד המכשירים המרכזיים במנגנון זה . יש לה ביטויים שונים של עוצמה ועומק , המשתנים מחברה לחברה בהתאם לתחומים , לנושאי פעולה , למהות הגופים הפועלים , וכיוצא באלה . בהקשר זה , גופי החברה האזרחית וארגוני המיגזר השלישי נמצאים במצב ייחודי . תפקידה הכפול של המדינה , שהיא בו זמנית אחד משלושת המיגזרים וגם הרגולטור , מקנים לרגולציה היבט חשוב נוסף - היא משקפת את יחסי המדינה והחברה , את יחסי השלטון מול גופי החברה האזרחית . הגישה המסורתית לרגולציה רואה בה הפעלה של הסדרים על ידי גורם מוסמך , במסגרת סמכותו , במטרה לווסת פעילות בנושא מסוים 1 ולהשיג תוצאות חברתיות כלכליות מוגדרות . הגדרה זאת ממקדת . 1 ראו לדוגמה את ההגדרה לרגולציה מאת יוהן דן הרטוג : ; policy " . ( den Hertog , 2000 : 223 ) of legal instruments for the implementation of social-economic "Employment או את הגדרתו של פיליפ סלזניק : community " . ( Selznick , 1985 : 363 ) basis of a legislative mandate , over activities that are valued by a "Sustained and focused control exercised by a public agency , on the
|
|