|
|
עמוד:5
שלמי תודה אין ביכולתי להזכיר כאן את כל מי שסייע לי בכתיבה , כי רבים הם . מורים , חברים ותלמידים . כל אלה שמעו בסבלנות את הרעיונות שהתגבשו בסופו של דבר לספר שלפניכם , חלקם קראו חלקים ממנו והעירו הערות מועילות . אזכיר רק את מורי , פרופ' מרדכי רוטנברג , שהנחה אותי בעבודת הדוקטורט שעמדה בבסיסו של הספר הזה , שגילה מעורבות ואכפתיות שעודדו אותי ברגעים הקשים של תסכול והיתקעות ( שכמותם היו לא מעט במהלך הכתיבה . ( לא פחות חשוב , אפשר לי לפתח את רעיונותיי באווירה של חירות אינטלקטואלית מוחלטת . ידידי הרב רונן בן דוד , היה הקורא הראשון של כל הכתוב והערותיו החשובות סייעו לי יותר משאוכל להסביר . גיסתי מרים פינטו עזרה לי במקצועיות ובמסירות בסידור הביבליוגרפיה . להם ולעוד רבים תודתי העמוקה . איתמר ברנר , עורך הספר , הנחה אותי במסירות בתהליך המורכב ( מורכב בהרבה מכפי שחשבתי ) של הפיכת העבודה האקדמית לספר . הרבה למדתי ממנו על הדרך לצמצם את הרעיונות החסידיים המורכבים לכליו של קהל קוראים מגוון . ועל הכל , תודתי העמוקה לאשתי חנה ולילדיי , על שנתנו לי את הזמן והחופש לעסוק בכתיבה , הקשיבו לרעיונות רבים הרבה לפני שהתגבשו לאמירה מסודרת ופשוטה להבנה , ולא חסכו ממני ביקורת בונה – כמו גם את העידוד האכפתי והחם . תודה .
|
|