|
|
עמוד:10
עליו ועל בני שיחו גם יחד . דוגמה יפה לפוריותו של דיאלוג כזה מצויה בפרק 9 של ספרו עקרונות הפסיכולוגיה , פרק שכותרתו " זרם המחשבה , " ובו ג'יימס דן בין היתר במורכבות התודעה ובשינויים המתמידים המתרחשים בה . אופייה הדינמי של התודעה עולה גם בהתכתבות בין ג'יימס ולאחיו , הסופר הנרי ג'יימס , והמונח " זרם התודעה " היה למאפיין של סגנון ספרותי אשר נבט ביצירתו הספרותית והגיע לפריחתו בכתבי וירג'יניה וולף , ג'יימס ג'ויס , מרסל פרוסט ואחרים . הסגנון מתאפיין בניסיון לתת ביטוי ישיר ככל האפשר לשיח הפנימי רב הפנים והאסוציאטיבי קודם שהוא מאולף על ידי כללי הדקדוק ותביעות הלוגיקה . בתקופה הנידונה , סוף המאה ה , 19– הפילוסופיה והפסיכולוגיה היו עדיין תחומי ידע קרובים זה לזה , אך תחומים אלה קשורים באופן הדוק במיוחד במחשבתו של ג'יימס שהפסיכולוגיה שלו הושפעה מעמדותיו הפילוסופיות והפילוסופיה שלו נוצרה תוך זיקה עמוקה להשקפתו הפסיכולוגית . לדעתו של ג'יימס , תודעת האדם אינה תוצר בלבדי ודטרמיניסטי של הסביבה הטבעית ושל הרשמים החושיים שהיא מטביעה בנו . הוא חולק כאן על האמפיריציסטים של המאה ה17– וממשיכיהם , המייחסים לרשמים החושיים מעמד קובע . ג'יימס ( כמו גם פירס ופרגמטיסטים אחרים ) התרשם עמוקות ממוצא המינים של דרווין ואימץ בהתלהבות את רעיון האבולוציה בדרך הברירה הטבעית . עם זאת הוא סבר , בניגוד להרברט ספנסר , למשל , שבאדם יש יסוד ספונטני שאינו מוכתב על ידי הסביבה , אלא להפך , מכוחו של מרכיב זה האדם מפרש את הסביבה ולעתים אף מעצב אותה . השקפותינו בשאלות רבות אינן מוכתבות " מבחוץ ;" הן נתונות לבחירתנו ולשיקול דעתנו . רעיון המרכיב הספונטני שבאדם מזכיר כמובן את קאנט , אך בעוד קאנט מדגיש את היסוד הספונטני הכולל והמשותף לכל הכרה באשר היא , ג'יימס מדגיש את הספונטניות האינדיבידואלית המאפשרת שונות רבה בין בני אדם . רעיון זה הנו חיוני להבנת מחשבתו של ג'יימס :
|
|