|
|
עמוד:10
בתקופה נתונה , שבו לא נחשפות פנים מיוחדות ושונות על פי דרכן . דומה שאין קץ לגילויים חדשים מדי פעם בפעם . אכן שוני וייחוד זה הם שגרמו כי לא מעטים מחוקרי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופות שונות חזרו מדי פעם לעיין בעידן ימי הבראשית של העם . הם עשו זאת לא רק כדי להתבשם מרוח התקופה המתבטאת ביצירות הפאר הכלולות בתנ"ך , אלא גם משום שכהיסטוריונים אי אפשר להם להיות אדישים לאתגר לנסות ולהסיר מעט את הצעיף האופף סוד תקופת עבר מפוארת זו . הלוא דבר הוא : מכל עמי האיזור , ובימי קיום ויצירה המשתרעים על פני דורות רבים - נמצא רק עם אחד ולא מהגדולים , שיצירתו ומסורותיו היו מרכיב ראשי בכלל המורשת התרבותית של עולם המערב , במיוחד בעולם החוויה והחשיבה הדתית . טבעי אפוא , שהיסטוריון או חוקר תרבות , הנותן דעתו לשלל הבעיות והתופעות המרכיבות תקופה זו או אחרת בתרבות המערב , ישים לבו לכמה מהבעיות הנחשפות בחקר תולדות עם זה ותרבותו המיוחדת . חיבור זה הוא רק אחת הדוגמאות לכך . ספר זה לא נועד לרשום היסטוריה רצופה של עם ישראל או של אחד ממרכיביו המיוחדים בתקופת התנ"ך . אין הוא מתיימר לרשום תמצית מדריכה ומלמדת של תולדות העם בתקופה נתונה , ואף אינו הרצאה מקוצרת של קורות העם בארצו , כדי לרענן זכרונות מימי בית הספר . פרשות חשובות בתולדות העם בתקופה זו לא ייזכרו בו כלל או רק באורח חלקי . גם אין הוא מבקש לתת תיאור רצוף של צמיחת אחד ממאפייני תולדות העם : אין לראותו כניסיון לרשום את תמצית תולדות האמונה הישראלית , או את דרך צמיחת סדרי שלטון וחוק בישראל בתקופת התנ"ך . אבל יש בו ניסיון מודע לחשוף ייחוד של אורחות חיים , מחשבה ואמונה , שניתן לגלותם החל משחר ימיה של האומה , וליתר דיוק י מהדרך הייחודית והשונה בו נהג העם לספר על ימי ראשיתו , שלא על דרך האגדה או המיתוס . אמנם ספק אם אי פעם נוכל לדעת ולהפריד סופית בין היסוד העובדתי בסיפורים אלה , לבין פרי הדמיון היוצר של המספר האלמוני שעיצב אותם . אך הרי זאת ניתן לומר גם על פרקים רבים וטובים של טובי ההיסטוריונים הקלאסיים של יוון או רומא . הוויכוחים המתחדשים מדי פעם על מהימנות פרק זה או אחר מכתבי תוקידיךס או טאקיטוס , אינם מקפחים את ערכם כמקור החשוב ביותר לידיעתנו את תולדות יוון או רומא . חוקרים שונים , בעיקר מבני האומות , נוהגים כך במחקרים ובחיבורים
|
|