|
|
עמוד:13
השפעתו היתה לא רק בעניינים שברוח , אלא גם בחיי היומיום . בין השאר הוא הנהיג כללים הנוגעים למסחר , ומכאן שבידי ר ' אבהו היתה היכולת להשפיע על מנהגי המקח והממכר בשוק . אנו קוראים בתלמוד כי ר' אבהו עסק גם בתקינותן של המידות והמשקלות בשוק של קיסריה , הורה איזה דגים ראוים למאכל , קבע איזה חלקי שומן וגידים שייכים ללקוח ואיזה חביות יין של נכרים היו כשרות לשימוש יהודים . סמכותו של ר' אבהו הוכרה אף ע"י גורמים לא יהודים בעיר . מסופר בגמרא , כשר ' אבהו בא לבקר את הנציב בקיסריה , יצאו הנשים של בית הקיסר לקראתו ומשוררות לו כך : "גדול עמו ודבר אומתו , נר המאיר ברוך בואך בשלום ! " הקהילה הנוצרית בקיסריה מקור ידיעותינו העיקרי על הקהילה הנוצרית בקיסריה במאות ה , 3-4- קשור לפעילות אבות הכנסיה הנוצרית , אוריגינס ואובסביוס . אוריגינס עשה את עשרים שנותיו האחרונות בקיסריה , ( 232-253 ) ובה הוא חיבר את רבים מכתביו שכללו דרשות , חיבורים פולמוסיים וכתבים שהתחקו אחרי שרשי הדת הנוצרית במקרא . מקורות אלו ובעיקר הדרשות , מוסרים בידינו מידע חשוב על הקהילה הנוצרית בעיר . אוריגינס עסק בפירוש המקרא ובחקירתו , ונסתייע לשם כך במלומדים יהודיים . עבודתו החשובה ביותר בחקר המקרא ידועה בשם " הקספלה" ז"א "המשושה , " שכן היא ערוכה בששה טורים : הטור הראשון כולל את הטקסט המקראי בעברית , השני טרנסקריפציה ליוונית ושאר הטורים את תרגומיו השונים ליוונית . אוריגינס היה אחד המלומדים הנוצרים הנודעים ביותר בזמנו . שמו של ביה"ס שיסד אוריגינס בקיסריה יצא לתהילה בכל רחבי העולם הנוצרי , והעיר הפכה בזכותו לאחד המרכזים החשובים ביותר של הכנסיה הנוצרית הקדומה . נוצרים ועובדי אלילים כאחד נהרו לבית האולפנא של אוריגינס מרחבי המזרח . במאה הרביעית קנה את פרסומו אובסביוס , שהיה מקורבו של הקיסר קונסטנטינוס . אובסביוס , שהיה כנראה יליד קיסריה , שימש בה ככישוף במשך כ25- שנה , ופרסם ספרים רבי חשיבות . ספרו "תולדות הכנסיה , " נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר על הנצרות בראשיתה . הספר עוסק בתולדות הכנסיה מתקופת השליחים ועד לימיו של אובסביוס . ספר אחר שכתב- "המרטירים של א"י , " מתאר את רדיפות הנוצרים בתקופת הקיסר דיוקליטיאנוס , תוך התייחסות מיוחדת לקהילה הנוצרית המקומית . מפעל נוסף של אובסביוס היה ה"אונומסטיקון , " שהוא מעיו לקסיקון שימושי לשמות הישובים הניזכרים במקרא . חיבור זה מהווה אבן דרך חשובה בחולדות חקירתה של א"י עד ימינו . במאה ה4- תורגם האונומסטיקון ע"י הירונימוס ללטינית . נוכחותם של מלומדים ירועי שם בקיסריה משכה אליה תלמידים וחכמים מכל קצווי הארץ , וקיסריה ניזכרת בקשר אליהם פעמים רבות במקורות . בסוף המאה הרביעית עוד מדרג הירונימוס את הבישופות של קיסריה ( ואנטיוכיה ) לפני ירושלים .
|
|