מודיעיון - מבט עומק למודיעין

עמוד:35

כישורים   כאלה   צריכים   לבוא   במקום   יכולות   כמו   כושר התנסחות   בכתב   ובעל   פה ,   שזוכות   כיום   להערכת   יתר .   כל אלה   צריכים   לגרום   גם   למצב   שמועד   הפרישה   של   חוקרים בחטיבת   המחקר   יהיה   מאוחר   מזה   המקובל   כיום  ( וגם   זו סיבה   להוציא   את   האחריות   למחקר   ממסגרת   הצבא . (   מלבד זאת ,   יש   מקום   שחטיבת   המחקר   תשקול   את   צמצום מטלותיה   וכוח   האדם   שלה .   ממילא   רק   חלק   קטן   מהתוצר המחקרי   שהיא   מפיקה   עושה   דרכו   אל   הצרכנים   הרלוונטיים , וניתן   להניח   שאם   תפיק   פחות   מסמכים   תהיה   לכל   הנוגעים בדבר   יכולת   טובה   יותר   להפריד   בין   המוץ   הבר . הדרך   השנייה ,   והיא   המתבקשת   מתיאור   מגבלות   אמ"ן ,   היא להעביר   את   תפקיד   המעריך   הלאומי   לגוף   אחר   ולהשאיר את   המודיעין   הצבאי   בלבד   באחריות   אמ"ן .   מהלך   כזה   עלול להיות   כרוך   במאבקי   כוח   קשים ,   מכיוון   שיש   להניח   שצה"ל ומשרד   הביטחון   יסרבו   לוותר   על   עמדת   כוח   בעלת   השפעה אדירה   על   עיצוב   סדר   היום   הלאומי   של   ישראל .   אם   יוחלט בכל   זאת   לבצע   אותו ,   ניתן   לבצעו   בשלוש   צורות :   ראשית לכול ,   להפוך   את   'המוסד , '   על   אגף   המחקר   שבו ,   למעריך הלאומי .   ככל   הידוע ,   הישגי   'המוסד'   בתחום   זה   טובים   משל אמ"ן   אף   שגם   הוא   אינו   נקי   מפגמים ,   ובהיותו   גוף   אזרחי ( אם   כי   משופע   בקציני   צבא   בכירים   לשעבר )  יש   מקום להניח   שיבחן   את   אתגרי   היסוד   לביטחון   מדינת   ישראל בעיניים   מוטות   פחות   מאלה   של   אמ"ן .   עם   זאת ,   תפקידיו של   'המוסד'   הם   איסופיים   ומבצעיים   בעיקרם   ולכן   יש   סכנה שהערכת   המודיעין   הלאומית   תידחק   הצ דה   או   תושפע   יותר מדיי   משיקולים   קהילתיים   צרים  ( פרוכיאליים )  של   הארגון . פתרון   אחר   הוא   לבנות   במועצה   לביטחון   לאומי  ( מל"ל ) גוף   מודיעיני   חזק   שישמש   המעריך   הלאומי .   פתרון   זה   מניח את   הדעת   משום   שיקנה   למעריך   הלאומי   מעמד   עצמאי ויעמיד   אותו   בקשר   הדוק   עם   מי   שיכולים   -   בתנאי   ממשל תקינים   יותר   -   להיהפך   לצרכנים   העיקריים   של   תוצריו . ואולם   כל   עוד   אין   שדרוג   מהותי   במעמדה   של   המל"ל   למעמד שיש   לה   בארצות-הברית ,   אין   טעם   אפילו   לדון   בפתרון   כזה . וגם   אם   תשודרג   המל"ל ,   בניית   גוף   למודיעין   לאומי   במסגרתה היא   פתרון   בעייתי ,   בעיקר   מכיוון   שאחראי-העל   למודיעין יהיה   ראש   המל"ל   ומשיקולים   מקצועיים   לא   רצוי   שיצרן המודיעין   וצרכן   המודיעין   יהיו   אדם   אחד .   הפתרון   השלישי הוא   להקים   גוף   עצמאי   להערכה   לאומית ,   שיהיה   כפוף במישרין   לראש   הממשלה .   בפתרון   כזה   משולבים   כמה יתרונות :   בראש   ובראשונה   עצמאות   ארגונית   וסמיכות לאוזנו   של   מקבל   ההחלטות .   הגוף   הזה   אינו   חייב   להיות ענקי   40   -   חוקרים   איכותיים   שישרתו   בו   תקופות   ארוכות ( כ30-   שנה   מגיוס   עד   גמלאות )  יוכלו   להתמודד   ביעילות עם   אתגרי   המודיעין   האסטרטגי   של   ישראל .   אם   מעמדו העצמאי   ואי-תלותם   של   המעריכים   שישרתו   בו   יובטחו היטב  ( למשל   ביצירת   תנאי   העסקה   דומים   לאלה   של   שופטים במערכת   המשפט   או   של   אנשי   סגל   במערכת   האקדמית ) ואם   הוא   יהיה   מפתה   ויוקרתי   כדי   למשוך   אליו   כוח   אדם ברמה   הגבוהה   ביותר   -   יש   סיכוי   שפתרון   כזה   יביא   לידי שיפור   של   ממש   בהערכות   המודיעין   בנושאים   החשובים ביותר   הנוגעים   לביטחון   ישראל .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר