|
|
עמוד:17
האפשרות להתקרב לחוף עד כמה שניתן על ידי חתירה אליו בסירת גומי . עם תחילת חזרתנו צפונה החלו הגלים לעלות , המפרץ באילת לעתים קרובות רוגש , והשיט חזרה צפונה היה סיוט . " המבצע 9 - ביוני המבצע תוכנן בקפידה , על מנת שיהיה לחברי הצוות זמן מספיק כדי להגיע ברגל ממקום הנחיתה בחוף אל פתח הוואדי והמצוקים . הם היו אמורים לנחות בחוף בשעה , 22 : 00 אך לא כן קרה . לברן " : יצאנו להפלגה , הכול היה שקט בתחילה , ואז נתקלנו באניית מלחמה מצרית והתחמקנו ממנה בעזרת שני מטוסי מוסקיטו ששלח המטכ"ל , שהכריחו את האנייה המצרית לשנות כיוון . בהמשך השיט דרומה , שוב נתקלנו באנייה מצרית והדבר גרם לאיבוד זמן יקר . הנחיתה הייתה מתוכננת לשעה , 22 : 00 אך התאחרה בארבע שעות ורבע ! נחתנו ב 2 : 15- לפנות בוקר . " חשיבות רבה הייתה לשעת הנחיתה : הצוות נדרש להספיק לעבור את הדלתא ( השפך ) עד לכניסה לוואדי הצר ולטשטש את עקבותיו . לברן " : למרות השעה המאוחרת החלטנו לנחות . עם הנחיתה נענו במהירות לפתח הוואדי , שאליו הגענו בסביבות השעה 5 : 00 בבוקר . מסתור מהשמש ומהבדווים מצאנו בנקיקי הסלעים . החום העיק ביותר . מילת הצופן שדיווחנו באלחוט כשהגענו למקום לא נקלטה , היינו בדממת אלחוט . רק בלילות , בהגיע מטוס הדקוטה , נוצר קשר אלחוטי עמנו ( על ידי כך שסימנו מיקומנו בלפידים . ( בשעות היום לא היה כל קשר בינינו לבין העולם שבחוץ . השהייה במסתור באור היום הייתה סיוט - כבשן , 50 מעלות בצל , מי השתייה היו חמים ובצמצום רב . רק מכוח הרצון ביצענו את המשימה . " מאחר שבעיית המים הייתה ידועה מראש , תוכנן להצניח מים לצוות . כדי שמכלי המים לא יתרסקו על פני הקרקע או המצוקים או ייסחפו למרחק , הומצא "פטנט" של השהיית פתיחת המצנח . בשלושת הניסיונות הראשונים הפטנט לא פעל - מארז אחר מארז של מים חיים התרסקו על הסלעים . לברן " : המח"ט בר-לב שהיה פדנט , הכין ארבעה סטים של ג'ריקנים , ורק ההצנחה הרביעית עברה בהצלחה כאשר המארז , שהיה עם נצנצים , צנח כקילומטר מאתנו . אחרי שעות של צמא הרווינו צימאוננו במים קרירים . " הפינוי האווירי לאחר הליכה מפרכת של שני לילות וניסיון למנוחה מעונה בשעות היום הלוהטות , הגיעו הסיירים בלילה השלישי לקו פרשת המים . לברן " : מיד הכשרנו את הקרקע לנחיתת ה'פייפרים' שבוצעה על ידי תקיעת עקב באדמה לווידוא קרקע מוצקה ולסיקול אבנים בגודל אגרוף . לקראת בואם של ה'פייפרים' סימנו את השטח בלפידים ובסרטים . למזלנו , ה'פייפרים' הגיעו בזמן ( חוץ מאחד שאיחר במקצת , ( נחתו והמריאו היטב תוך חילוצנו לאילת . שם , המתין לנו הרמטכ"ל , רב-אלוף משה דיין , מצויד בבקבוקי מיץ אשכוליות קרים . נהנינו מהשתייה ומהשלמת המשימה הקשה . " תיאור סיום המשימה נשמע פשוט , אך היום , אחרי שנים , חברי הצוות יודעים דברים שלא ידעו אז . כאשר צעדו בחום הלוהט , לא ידעו שהבדווים גילו את עקבותיהם וכי המצרים היו רק שעות אחדות מאחוריהם בניסיון ללכדם . המצרים הגיעו למקום האיסוף כמה שעות לאחר המראתם לאילת . מפקד הסיור , תא"ל ( מיל ( ' אשר לוי " : המטה בארץ קלט תשדורת מצרית על הימצאות הסיור בשטח , אך אותנו לא עדכנו - וטוב שכך . " כמה שבועות לאחר המבצע , נערכה מסיבה בביתו של הרמטכ"ל , משה דיין , לציון הצלחתו של המבצע . הרמטכ"ל העניק צל"שים לששת הסיירים . בשנת 1973 נהפכו הצל"שים ל"אותות מופת" שהוענקו לסיירים בבנייני האומה בירושלים , מידי הרמטכ"ל דאז , רב-אלוף דוד אלעזר ( דדו . ( בשנת 1968 שחזרו חברי הצוות את המבצע והגיעו אל אזור החילוץ שהוא קו פרשת המים , אך הפעם בג'יפים . שנים אחרי המבצע כתב מתי שביט את הספר "שישה בעורף האויב , " שבו יצאו לאור פרטי המבצע הסודי והנועז וסיפור גבורתם של ששת הסיירים , ששמו נפשם בכפם והסתננו אל מאחורי קווי האויב . ששת הסיירים ומאחוריהם ששת טייסי הפייפרים המחלצים
|
|