|
|
עמוד:6
דהיינו הארגון שבו פעל והופעל אותו סוכן מודיעין עד לחשיפתו . המעגלים שמניתי לצורך הדיון מושפעים באופן ישיר מכל מקרה של חשיפה , כי בקרבם פעל סוכן שלנו ולכן הם מודעים וקשובים לאשר יקרה לסוכן החשוף במהלך שיקומו . אם כן , משמעות ההתעניינות בחייו של הסוכן החשוף מחייבת לא רק בהיבט המוסרי והחינוכי , אלא גם בהיבט המקצועי , שכן ככל שנשכיל לטפל ולשקם את חייו של הסוכן שנחשף באופן איכותי ולשביעות רצונו ורווחתו , כך יהיה לנו קל יותר לאתר מקורות עתידיים ולגייסם לשתף עמנו פעולה . גם אם אי אפשר לומר ששיקום טוב הוא מפתח למודיעין טוב , הרי בוודאי ניתן לומר ששיקום רע הוא מכשלה למודיעין טוב . על גורמי ההפעלה להיות ערוכים ולתת מענה איכותי לכל מקרה של חשיפה בטרם יתרחש תהליך של בגידה , כחלק בלתי נפרד מההפעלה וכתנאי להמשך קיומו של איסוף המודיעין באמצעות מקורות חיים . לסיכום דבריי עד כה אומר כי מעבר למחויבות המוסרית ולאחריות החינוכית והמקצועית , חייב כל סוכן לדעת שהמפעיל והמערכת העומדת אחריו ערוכים לתת לו פתרונות , היה שייקלע למצוקה אישית המסכנת את חייו וחיי משפחתו . תחושת החרדה והפחדים אינם תורמים לאיכות ההפעלה , אבל קיומה של הסכנה המרחפת באוויר משפיעה על איכות המודיעין . על כן , הפעלה טובה מושפעת מהעובדה שגם המפעיל וגם הסוכן יודעים ומשוכנעים כי היה שיקרה דבר-מה , הרי שהמפעיל והארגון שהוא משתייך אליו , ובגדול מדינת ישראל , יעמדו מאחוריו וידאגו לו ולמשפחתו . תא"ל ( מיל ( ' גדי זוהר : יצא לי לעסוק בנושא שיקום בשני תפקידים שמילאתי בעברי . האחד בתפקידי בתחום האיסוף באחת מיחידות אמ"ן , והשני בהיותי ראש המינהל האזרחי באיו"ש . לדעתי נושא החקיקה שדובר בו כאן היום אכן נדרש , אך הוא ייחודי למקרה יוצא הדופן של חיילי צד"ל , ואינני יודע אם יהיו לנו עוד מקרים כאלה בעתיד . בנושא שיקום הסוכנים אשר פעילותם הייתה פעילות חשאית , בדרך כלל , התהליכים שונים וצריכים להיות פחות חשופים וציבוריים . אני מסכים עם ההגדרה כי שאלת שיקום הסוכן מתחילה למעשה במעמד גיוסו ולכן אני מקבל כי בכל מקום המפעיל חייב לדעת , וזה חלק מהכשרתו וחינוכו , שגם אם הסוכן הוא אמצעי והמודיעין הוא המטרה , הרי הטיפול בסוכן אינו מסתיים משאינו יכול עוד להביא תועלת מודיעינית וכי למפעיל יש גם אחריות , גם תפקיד וגם משקל בטיפול השיקומי בסוכן . צריך להודות בכך שעניין השיקום הוא למעשה אינו פתיר בסביבת החיים שלו , כי בתפיסת הסביבה שלו , ברגע שנהפך לסוכן , הוא בחזקת בוגד וככזה צריך יהיה למצוא פתרונות לא קלים לשיקומו , בסביבה שאינו מורגל לה ובה תהליך ההיטמעות וההתאקלמות שלו יהיו רצופים בקשיים , מה שמחייב התאמה מאוד מקצועית ופרטנית . אומר עוד דבר חריג והוא כי השיקום , בין שהוא נכון וטוב ובין לאו , אינו עושה ואינו מתנה את יכולת קהילת המודיעין וה"יומינט . " במשוואה זו ניתן אולי לומר כי שיקום טוב אינו מבטיח כלל הצלחה מודיעינית , אך שיקום גרוע יכול להערים קשיים בהשגת מודיעין . בעבר , נושא השיקום בכלל היה "על אש קטנה" וכמות המקרים שנדרש לשקם , בוודאי כשמדובר בהפעלה במסגרת המודיעין החיובי , הייתה מזערית ולכן פתירה ביתר קלות . משנכנסנו לצורך בהפעלת מקורות חיים בכמויות כה גדולות בתחום המודיעין המסכל , מטיבו של תחום זה עקומת החשיפה של הסוכנים עלתה באופן משמעותי והיא מחייבת התייחסות אחרת ומסיבית יותר בטיפול בנושא . אני מאמין כי תפקיד השיקום חייב להיות מוטל על הקהילה ובזאת אני מחייב את המפעיל , את היחידה ואת הקהילה כמכלול . לכן אני סבור כי הקמת מינהלת השיקום בשב"כ הייתה צעד נכון הן מבחינת המחויבות , הן מהבחינה החינוכית והן מהבחינה של האחריות המקצועית , ומתוך ההנחה שאין שום גורם אחר שיעשה זאת טוב יותר . שמואל גורן : הניסיון האישי שלי נובע בעיקר מהתפקידים שמילאתי ביחידת איסוף באמ"ן ומשני תפקידים ביחידת איסוף באמצעות מקורות חיים ב"מוסד . " מניסיון זה ומהכרת הטיפול בנושאי שיקום כאשר הייתי מתאם הפעולה בשטחים , אני חושב שיש לעשות הבחנה חדה בין אנשי צד"ל , מצד אחד ובין סייעני המינהל האזרחי לבין סוכני מודיעין במסגרות האיסוף באמ"ן , במוסד ובשב"כ . אשר לשאלה אם יש לאופן הטיפול בשיקום סוכנים השלכה על יכולות הקהילה לגייס סוכנים ולהביא מודיעין , אני מטיל ספק ומפקפק בקשר שבין שני הנושאים . אני מטיל ספק ולמעשה אינני משוכנע כי הסוכנים , במהלך גיוסם והפעלתם , חושבים בכלל במונחים של מה יקרה אם ייחשפו . אני מאמין כי אם בכלל , הרי שהם מאמינים ש"לי זה לא יקרה" וכי בעיית השיקום אינה מהווה מנוף כלשהו בהסכמה לגיוס ובהפעלה . אני מסכים כי יש לנו אחריות גם מוסרית , גם מקצועית ואולי אפילו חוקית . מעבר לשאלת המחויבות של המפעיל , של הארגון ושל הקהילה , אני רוצה להזכיר גם את דעת הקהל והתקשורת , שאינה מהססת מלבחוש בנושא ועקב כך כניסת פוליטיקאים לעניין , דברים שבעבר לא היו ואשר כיום בוודאי מהווים גורם לחץ והשפעה על אופן הטיפול בנושא . אחרי הכול אני חייב לומר כי מניסיוני אין מענה לשאלה מהו שיקום טוב ואיכותי , כי למעשה אין מונח "שיקום טוטלי וסופי" כשמדובר בסוכנים . אין אפשרות לתת פתרון סופי למי שנדרש לגלות מביתו ומסביבתו , גם אם תצפה אותו בזהב ובדבש . עוד נושא שחשוב להזכיר הוא עמדות הציבור בארץ . מצד אחד קל להתסיס את דעת הקהל בביקורת על קהילת המודיעין וגורמי השיקום , אך מצד שני הציבור בארץ , ליבנה : "ככל שנשכיל לטפל ולשקם את חייו של הסוכן שנחשף באופן איכותי ולשביעות רצונו ורווחתו , כך יהיה לנו קל יותר לאתר מקורות עתידיים ולגייסם לשתף עמנו פעולה"
|
|