|
|
עמוד:13
מילות המפתח שתוכלנה את הקורא למיפויה של הולדת האידיליה ולסרטוט אילן היוחסין שלה והסתעפויותיו התת-ז י נריות הן : קדומים , והכל , רחוקים , אגדה , ( אל עצב ) נולדת המשמעות הפילוסופית של הקשר האבוד כין האלים לאדם , בין האדם לטבע , בין לידה למוות , בין הטרגי לאידילי - כל אלה נתונים בשיר הסוגסטיבי-מיסטי הזה , שאפשר להביאו גם לסיכום הנושא , כרצונו של המורה . דמעת הכוכבים בשמים הרחוקים , לנוכח העצב הצפוי לאדם עלי אדמות , היא גם זו שמביאה עמה את הברכה לאדם : "והגשמים החלו לרדת . " המורה יחזור אל שיר זה כאל נקודת משען ומסגרת התייחסות בדיון הבין-תחומי . בדיון זה יידונו בהדגשה הקשרים בין עבודת האדמה לבין היסודות החקלאייםכפריים של האידיליה הקלסית וכן הקשר הגורדי שבין האידילי לטרגי . עיינו בשירו של אמיר גלבע : . 1 ציינו את המילים המציינות אידיליה בשיר . . 2 ציינו את המילים המציינות טרגדיה כשיר . . 3 עמדו על ההיגיון הרעיוני שמאחורי חלוקת השיר לשלושה חלקים ועל היחס שבין החלקים האלה [ שלמות « - פירוקה < - ברכה ואבל כאחד : בכי גשם . 4 . [ מה הם היסודות המיתיים בשיר ? . 5 חשבו , מדוע הקדיש גלבע את שירו זה לשאול טשרניחובסקי . [ בשיר משובצים שמות שירים של טשרניחובסקי : "לשמש , " "כוכבי שמים רחוקים , " " שיח קדומים [ . " . 6 קראו את סיפור הבריאה בספר בראשית , פרקים א-ג . עמדו על קווי הדמיון והשוני בין האגדה המיתולוגית שנרקמת בשיר לבין המיתוס המקראי . . 7 עמדו גם על קשרים למיתוסים אחרים ( כנעני , שומרי , יווני ) המתארים את הבריאה כפירוק השלם , כלידה , וכהולדת הצער , העצב , הדמעה והמוות . טקסטים לעיון : . 1 "האלה ענת " - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות מאת משה דוד קאסוטו , ( תשכ " ה . ( במיוחד : עלילת בעל ומות . . 2 "בימים הרחוקים ההם" - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום מאת ש י שפרה ויעקב קליין , ( 1996 ) במיוחד בפרק "אלים כבני אדם - מיתוסים : " סיפור הבריאה הבבלי ( עמ י ( 7
|
|