|
|
עמוד:1
מבוא it ספר זה הוא המשכו של ספרי הראשון : פירוש הרמב"מ לפיפור בדי » ת העולמ , הוצאת החברה לחקר המקרא , ירושלים תשל"ח . נקודת המוצא של ספרי הקודם ושל ספרי הנוכחי היא שעל הקורא הרוצה להבין את מו"נ לתת תשו מת לב רבה להקדמות שהקדים הרמב"ם לחיבור כולו ולחלקיו השונים ; עליו לנסות להבין מהי דעתו של הרמב"ם עצמו על ספרו , מהן המטרות שהציב לעצמו בכתיבתו , ומהן המתודות בהן חשב להשתמש כדי להשיגן . אח"כ עליו לנסות לקרוא את מו"נ לאור ההקדמות הללו ולהראות כיצד יישם הרמב"ם את תכניותיו בכתיבת הספר הלכה למעשה . נראה לי , שקריאה כזאת של מו"נ מאפשרת לקורא להתקרב , במידת האפשר לבן המאה ה , 20 לרוח האוטנטית של הספר ולהבנתו . בפתיחה למו"נ טוען הרמב"ם שספרו הוא בעיקרו ספר פרשני . כוונתו הראשונה היא : 'לבאר ענייני שמות באו בספרי הנבואה' ( יואל , 2 דף ג ע"א ) ואילו כוונתו השניה היא : 'ביאור משלים סתומים מאוד שבאו בספרי הנבואה' ( יואל , שם , דף ד ע"ב . ( מבחינה תמטית בא מו"נ 'לבאר מה שאפשר לבארו מ"מעשה בראשית ומעשה מרכבה ... " שאלו הדברים הם מכלל "סתרי תורה '" ( מו"נ ח"ג , הקדמה , יואל , 297 דף א ע"א . ( מפתח נוסף וחשוב להבנתו של מו"נ מצוי בהקדמה שבמו"נ ב : ב . כאן מסביר הרמב"ם לקוראו , שספרו איננו ספר פילוסופי העוסק בפיסיקה ובמטפיסיקה , אלא ספר פרשני שעניינו 'ביאור הדברים הקשים שבתורה = ) אלשריעה ) וגילוי אמיתות נסתריה [ בואטנהא ] אשר הם למעלה מהבנת ההמון' ( יואל , 176 דף יז ע"א . ( הדיונים בשאלות הפילוסופיות השונות המצויים בו משועבדים למטרה הפרשנית הזאת ואינם עומדים בפני עצמם : ' וכל פרק שתמצאני מדבר בו בביאור עניין כבר בא המופת עליו בחכמת הטבע , או התבאר שהוא הראוי מכל מה שיאמן , או עניין נתלה במה שהתבאר בלימודים = ] מדעים מתמטיים , [ דע , שהוא מפתח בהכרח
|
|