|
|
עמוד:567
עלים) בנייה על-גבי אתר חרבות (מבנה שנחפר בידי התושבים ונחשפו שרידיו המפוארים, קירות וקשתות מאבני-גזית מסותתות סיתות אלכסוני ובבנייה יבשה משובחת חלקי- עמודים של סטילובטים, וכן כנים וחוליות מפוזרים על-פני הקרקע, כותרת נבטית אופיינית, מתחת למבנה, בורות מטויחים גדולים, ממזרח, קיר בנוי אבנים גסות, שבר מלוח-שיש עליו מגולפים צלב וזר ושרידי כתובת [נמצא באחד הבתים הסמוכים] חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והעות'מנית) מורשת כפר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-3 ק"מ ממערב-דרום ליודפת, ממערב לכוכב, בקצה המערבי של רכס הרי יטבת דרך אזורית 784 בקטע צמת יפתחאל - צמת משגב, פנייה מזרחה שם סמלי מייסדיו, משפחות ממקומות שונים בארץ מזור מושב, במחוז המרכז, בנפת ובאזור פתח תקוה כ-2 ק"מ ממזרח-דרום לפתח תקוה, מדרום לנחלים, מצפון לרנתיה דרך ראשית 40 בקטע צמת טיסים - מחלף ירקנים, בק"מ ה-286 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 4623 שם סמלי, וכן בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי שננטש, אל-מזירעה, שעל אדמותיו הוקם היישוב מייסדיו, עולים מצ'כוסלובקיה ומהונגריה מזכרת בתיה עירה, במחוז המרכז, בנפח ובאזור רחובות ממזרח לקרית עקרון, כ-3 ק"מ ממערב- צפון לחלדה דרך אזורית 411 בקטע צמת עקרון - צמת חלדה, בק"מ ה- 129 פנייה צפונה נקראת על-שם בתיה (בטי) רוטשילד, אם הברון בנימין (אדמונד) רוטשילד ('הנדיב הידוע') ראשיתה כמושבה (1883-1952) מייסדיה, קבוצה של 11 חקלאים, חברי תנועת 'חובבי ציון' ברוסיה, שנבחרו להתיישבות על-ידי הרב שמואל מוהילבר בהשפעתו נאות הברון רוטשילד לתמוך בה במפקד 1931 היו בה 309 נפשות ו-70 בתים נושבים ב'מארעות-הדמים' סבלה משכניה הערבים ובמיוחד מערביי הכפר עקיר, שבתוכו עברה דרך הגישה למושבה ב'מלחמת השחרור' היתה תחנה בציר-התנועה תל אביב - ירושלים אחרי קום המדינה התפתחה וקלטה עולים חדשים ואט אט הפכה ליישוב עירוני בשנת 1952 הוקמה בה מועצה מקומית בתחומה, אתרים, שנשתמרו מימיה הראשונים, בהם: בית-הכנסת המרכזי, בית-הספר הראשון, בית-משק הברון וגן הברון, הבאר הראשונה, הבאר השניה וטחנת-המים,
|
|