|
|
עמוד:368
בנייה על גבי שרידים קדומים, על גבי גבעת אוכף ברכס המסתיים לצד מערב. מרבית הבתים בנויים בפסגת הגבעה ובמפנה המערבי, על גבי מדרגות עבוד קדומות )מרבית שרידיו הקדומים נהרסו כמעט כליל עקב בנייה ועיבוד חקלאי. נותרו רק המבנה המכונה שיח׳ ספן, עמודי סורג מעוטרים, משקופים, אבן סף, חלקי כותרת ועמודים, חרסים מהתקופות הביזנטית, ימי הבינים והעות׳מנית(. ■ חרפיש עירה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור אילון. כ 4 ק״מ ממזרח למעלות, כ 4 ק״מ ממערב דרום לסאסא, למרגלות ובמפנה הצפוני של הר זבול )נ״ט 814(, ממערב לעמק חירם ולנחל חירם. דרך ראשית 89 בקטע צמת חסן - צמת חירם, בק״מ ה .7-28 משמעות שמו ומקורו עלומים. לפי סברה אחת, שמו הערבי של צמח הברקן. לפי סברה אחרת, שמה של משפחה לבנונית )חרפוש( שכבשה את אזור הכפר. בנייה על גבי שרידים קדומים )חרפיש: יסודות, קברים, בורות, אבנים מעובדות, עמודים; א נבי סבלן: קברי סלע(. מדרום, הר זבול, פסגה ברכס הרי מירון, בגוש נקיעין. מפניו מכוסים בחורש ים תיכוני צפוף. בפסגתו, תצפית היקפית על סביבתו. בפסגתו, א נבי סבלן, מקם של קדוש )ולי( דרוזי ומוסלמי, מעל מערה חצובה, אליה יורדים בכמה מדרגות )עד ׳מלחמת השחרור׳ הוחזק האתר בידי המוסלמים, תושבי חרפיש(. לפי מסורת דרוזית - מערתו של זבולון בן יעקב אבינו. למבנה כמה כנות, עליהן נוהגים הדרוזים לתלות תכשיטים כמתנה לנביאם. סביב למערה הוקמו חדרי אירוח לעולי רגל )הרצפות מכוסות בשטיחים ועל הקירות תלויות תמונות ראשי העדה וכן תשורות, שהביאו עימם עולי הרגל(. ברחבת המקם, עצי אגוז המלך ותאנה ]פיקוס התאנה[ עתיקים גדולים. בחצר האתר נשבעים החיילים הדרוזים את שבועת האמונים לצה״ל; כנסיה יונית קתולית, המבנה הקדום, במרכז העיירה, הוקם לפני כ 100 שנה ואינו בשימוש כיום. המבנה החדש, בקצה העיירה, הוקם בשנות ה .70 ■ אל ח׳רשה כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת שכם(. כ 2 ק״מ ממערב צפון לשכם )נבלס(, מדרום לזותא, ממזרח לא צירויה. דרך ראשית 60 בקטע שכם )נבלס( - צמת שומרון, בק״מ ה 152.6 בקירוב, בצד הדרומי של הדרך. משמעות שמו, בעל החורש. ■ חרשים כפר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם. כ 4 ק״מ מצפון מזרח לכרמיאל, כ 3 ק״מ מצפון מערב לרמה, בפסגת הר שזור. דרך אזורית 864 בקטע צמת רמה - צמת חסן, בק״מ ה 5.5 בקירוב פנייה מערבה. שם סמלי ציורי, לציון חרשי הברזל בתקופת הברזל, בעקבות קרבתו לתל חרשים, בו
|
|