|
|
עמוד:288
המסחר לא היו לה גבולות חברתיים ודתיים . אמנם היתה העדפה עקרונית לשמור את העסקים בתוך קבוצה דתית מסוימת , אך לעתים קרובות הופקדו עסקים יהודיים בידי מוסלמים ולהפך . הרמב"ם מתיר בתשובותיו הסדר מסחרי הנוגע לחנות משותפת ליהודים ולמוסלמים הנשארת פתוחה בשבת . הרווח של יום שישי ניתן ליהודים , ואילו הרווח מעסקי השבת ניתן לשותפים המוסלמים . התעודות מעידות שהמשא ומתן עם המוסלמים נוהל מתוך אחריות מוסרית עמוקה ובשיתוף פעולה מלא . ואכן , הרמב"ם אוסר במפורש במשנה חררה 3 לקיים מוסר מסחרי כפול בעסקים עם בני דתות אחרות . אם לעתים "עוגלו" פינות החוק , הדבר נעשה בסיוע השותפים המוסלמים . דרך ערמומית למדי של שיתוף פעולה שאפשר לחמוק מן החוק היתה העברת סחורות של יהודים מארץ לארץ בידי מתווכים מוסלמים כדי להימנע מתשלום השיעור הכפול של המכס שהוטל על היהודים כגזרת אפליה . המסים הנוספים היו חלק ממסכת הכפייה האכזרית שכפתה ההלכה המוסלמית על הך'מים ( בני החסות , ( כגון לבישת מלבוש מיוחד , תשלום מס גולגולת ואיסור בנייה או חידוש של מקומות פולחן . מתעודות הגניזה עולה שהיהודים התמידו במאמציהם לעקוף את הגזרות הללו , בעיקר על ידי תשלום שוחד . העובדה שגזרת הלבוש חודשה מעת לעת , כגון בתקופת הח'ליף הפטמי הקנאי אל מנצור אבו עלי אל חאכם באמר אללה ( שלט בשנים , ( 1021-996 מלמדת שהיהודים לא הקפידו לקיים אותה בכל עת 4 ובכל זמן . התחום שדיכוי היהודים הורגש בו בחריפות הגדולה ביותר היה בכל הקשור למס הגולגולת , התשלום השנתי שהחוק המוסלמי כפה על הלא מוסלמים . מס זה היה עול כלכלי כבד על הרבדים החלשים בציבור . העניים שלא היו מסוגלים לשלם נזרקו לבית סוהר ושם , אם לא נפדו , נאלצו לא פעם להתאסלם באיום של גזר דין מוות עליהם . לפי החוקים שנגעו לך'מה נדרשו היהודים להיות כנועים , ולכן האוכלוסייה המוסלמית התנכלה בהתמדה לטקסיהם הפומביים , כגון לוויות ציבוריות . בתור מיעוט קטן מן המיעוט הנוצרי , ובהיעדר תמיכה בינלאומית , היו היהודים חשופים אף יותר לניצול ולהתנכלויות , במיוחד בתקופות של מצוקה כללית , כגון מלחמה , רעב ומשבר פוליטי . בימי הביניים היו התפרצויות של האספסוף המוסלמי מנת חלקם של המיעוטים בארצות האסלאם . . 2 תשובות הרמב"ם , סימן רד , מהדורת יהושע בלאו , ירושלים : מקיצי נרדמים , תש"ך , עמ' . 3 . 360 משנר , חררה , הלכות מכירה יח , א : "אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם , ואחד גוים ואחד ישראל בדבר זה . " ראו גם מורה נבוכים , ג , יח ; פירוש הרמב"ם למשנה , כבא קמא ד ב . Imprimerie Catholique , 1958 , p . 104 Antoine Fattal , Le statut legal des non-Musulmans en pays d'Islam , Beirut : . 4
|
|