|
|
עמוד:199
חופש פוליטי , שום מידה של ניתוח דיאלקטי לא תוליד התאמה בין האורתודוקסיה לבין המחשבה הפוליטית המערבית . במישור הקיומי , שום מידה של עושר כלכלי או השתתפות בזרם המרכזי של החברה המודרנית לא יאפשרו ליהודי החי על פי ההלכה לחוש בנוח . יהודים אורתודוקסים מודרגים יהיו נידונים לחיים העשויים פיסות פיסות , קרועים בין עיקרון של מחויבות דתית לציית לביטוייה הפוליטיים של סמכות התורה לבין תודעת חופש מושרשת עמוק . מהות הקונפליקט הזה מתממשת באורח קבע בישראל , שבה השימוש בסמכות פוליטית כדי לאכוף את חוקי הדת הוא אפשרות מציאותית . ישראלים דתיים מודרגים ומפלגותיהם הפוליטיות מתחבטים שוב ושוב באשר למידת תמיכתם בחקיקה דתית הכופה אמות מידה אורתודוקסיות על תושבי ישראל . חקיקה כזאת תשלול את זכויות הפרט לחלל את השבת בציבור , להתבטא בחופשיות ולזכות בשוויון מוחלט לפני החוק . בעימות הממשי בין זכויות אדם לחקיקה דתית היוצרת כפייה , היכן יכול להתייצב יהודי אורתודוקסי מודרני ? 4 הבעיה מרחיקה לכת הרבה מעבר לאי נוחות הפסיכולוגית שחשים מקצת היהודים הדתיים . היא מטילה צל מבשר רעה על עתידו הדתי והפוליטי של כלל ישראל . אלא אם תתרחש התערבות משיחית שתשנה את התנאים החברתיים הפוליטיים של היהודים כיום , ברי כי כל פילוסופיה או הסדר פוליטי השוללים את חופש הפרט יידחו בידי רובו המכריע של העם היהודי . במילים אחרות , כל המשגה של ההלכה שאינה משאירה מקום לחירות , משמעה הוא כי עם ישראל לא יוכל לשוב לעולם אל המסורת היהודית ואל האמונה בסמכות התורה . בישראל , המשגה כזאת משמעה שלישראלים הדתיים אין כל אופציה הלכתית מלבד נקיטת פוליטיקה המגבילה את חירויות היסוד האזרחיות באמצעות חקיקה דתית . משום כך , הזירה הפוליטית בישראל תהיה לזירת הקרב של מלחמת תרבות בלתי נגמרת , שבה היהודים הדתיים לוחמים נגד המבנה הדמוקרטי החופשי של המדינה . . 4 דוגמה בולטת לקונפליקט הזה נצפתה בנובמבר , 1989 כשהמפלגות הדתיות בישראל התנגדו בעקשנות להעברת "חוק יסוד : זכויות האדם" בכנסת . הפוליטיקאים האורתודוקסים התנגדו לחוק משום שהוא מעניק חופש דת , המקנה לישראלים את הזכות שלא לשמור על קדושת השבת בציבור ולבחור בפירושים הטרודוקסיים ליהדות . ההתנגדות ארוכת השנים של החרדים לכינונה של מדינת ישראל מעוגנת באותו סוג של חשיבה . מעניין לברר אם ההתנגדות לחקיקה כזאת מבוססת בעיקר על הרצון לשמר דפוסים חברתיים מוכרים , על אופורטוניזם פוליטי או על בחינה חסרת פניות של ההלכה .
|
|