|
|
עמוד:192
כאשר תפיסתו של הציבור הדתי היתה שהאלימות הציוניות החילוניות כבר אינן משתתפות אתו בהגנה על אינטרסים לאומיים חיוניים , נשחקה סובלנותן כלפיהן , ובעיקר כלפי המדיניות של ממשלת רבץ החילונית השמאלנית במידה רבה מאוד . התוצאה היתה מחלוקת לאומית בסדר גודל חסר תקדים וחזרתו של שיח של סנקציות קיצוניות נגד הסוטים . למעשה , המשפט שראינו למעלה , המאפשר מוות לכופרים , למינים ולמומרים הוכנס מחדש לדיון הציבורי הדתי . שיאן של התפתחויות אלה היה רצח יצחק רבץ בנובמבר . 1995 העימות הדו קוטבי בשנים 1996-1992 היה כה אינטנסיבי עד שהוא נתפס כמאיים על יכולת קיומה של המערכת כולה . בעקבות רצח רבין החלו אליטות דתיות וחילוניות לבחון דרכים למתן את העימות הזה . אחד הכיוונים שננקטו היה אסטרטגיה חלופית לסובלנות . כפי שראינו לעיל , בחמש השנים האחרונות , מספר משמעותי של כותבים , ובכללם שוחטמן ואבינר , יצאו נגד החקיקה הדתית הכופה , משום שמבחינה הלכתית אין זה הדבר ההולם את הפלורליזם של החברה הדמוקרטית המודרנית . כך , על חשבון הגישה הקמאית הלאומית המסורתית לסובלנות כלפי יהודים לא אורתודוקסים , החלה להתבלט יותר הגישה המדגישה את אי ישימותם של צעדי כפייה בחברה ששוררת בה פלורליות . אולם גם כאן עלו וצצו בעיות . העיקרית שבהן היתה שאלת הבסיס לאינטגרציה לאומית . מסגרת הסולידריות המכנית שיצרה הברית סיפקה כר לאינטגרציה של החברה היהודית . מערכת ערכית אחת ומערך ציפיות נורמטיביות אחד שאפפו את החברה כולה ואת חבריה סיפקו תחושה מוצקה של גבולות קולקטיביים ושל ציפיות הדדיות שניתן לבסס עליהם אינטראקציה . מתן הכרה לסוטים הנמצאים מחוץ לגבולות האורתודוקסיה וחוסר אפשרות לכפות עליהם להיכנס למסגרת מזה ואי הפעלת אמצעי ענישה נגדם מזה , העלו בעוצמה את שאלת הזהות והאינטגרציה . אפשרות אחת היא כמובן להבנות מחדש את הזהות הישראלית לפי קווים ליברליים דמוקרטיים . לשם כך יהיה צורך לכונן את האינדיבידואליזם הליברלי , הניטרלי מבחינה דתית וקמאית , כערך המכונן של החברה הישראלית . בעבור רובו של הציבור האורתודוקסי זהו פתרון בלתי מקובל . בעבורם , ישראל היא מדינה יהודית וחייבת להישאר כזאת הן במישור התרבותי הן במישור הקמאי . . 33 ראו למשל . Post , 27 . 12 . 1993 Nahum Rabinovich , "Generals , Jews and Justice" , Jerusalem רבינוביץ' הוא ראש ישיבת ההסדר מעלה אדומים . . 34 משום כך התעקשו המפלגות הדתיות ש"סעיף המטרה" בחוק יסוד : כבוד האדם וחרותו ( 1992 ) וחוק יסוד : חופש העיסוק ( 1992 ) יכלול את הפסוקית : "כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יד'לדיה . ודמוקרטית . "
|
|