|
|
עמוד:ז
ולאומית כמתמיהים . הם התנגשו בגרעין החוויתי העמוק , החיוני ביותר , של תודעת עצמם כבני אדם וכיהודים . ציבור הקוראים הישראלי , שמהדורתו החדשה של ספר זה מוצעת לעיונו , ראוי שיתן דעתו לסיבות שגרמו להתעלמות ממנו בהופעתו הראשונה . בראש ובראשונה כדי שיוכל להגדיר לעצמו את זווית ההסתכלות שלו בנושא היחס שבין היהדות כתרבות לבין הדת על רקע המציאות שנוצרה במדינת ישראל בזמננו . מכל ההיבטים שתוארו לעיל קרובים הישראלים המגדירים את יהדותם כתרבות ארצית ( חילונית ) בזמננו לתוכנות שהנחו את קפלן בגיבוש משנתו על רקע המציאות היהודית בארצות הברית בשעתו ; גם מבחינת ההתמודדות עם בעיית היחס בין מדינה לדת על רקע הפלורליזם התרבותי והדתי שנוצר במדינת ישראל ; גם על רקע מיצוי דחף ההתמרדות נגד הדת ואיתור התפקיד החיוני שהדת ממלאת בפועל בעיצובה של ציביליזציה מתוקנת ; גם מבחינת המודעות לבעיות המוסריות והרוחניות שהציביליזציה החילונית המודרנית מעוררת יחד עם הישגיה החומריים הכבירים , וגם מבחינת החלל הריק המתרחב והולך בתודעת המשמעות הייעודית של הקיום האנושי , שהתרבות החילונית לא הצליחה לענות עליו לא בכלים של מדעי הטבע ולא בכלים של מדעי החברה והנפש . מכל הבחינות הללו נוצרה בישראל כוננות רוחנית חדשה . יתכן אפוא ש"מחפשי דרך" רבים בישראל של זמננו ימצאו בספרו של קפלן , ששמר על מקוריותו ועל רעננותו , כיוון חשיבה העונה על כמה מן השאלות הגדולות שאיתן הם מתמודדים .
|
|