|
|
עמוד:ה
השניה והשלישית , מייסדי תנועת העבודה , נמצאו בעיצומה של ההתמרדות נגד הממסד הרבני המזרח-אירופי הישן ( השונה מהותית מן הממסדים הרבניים שהתפתחו בארה"ב . ( הם נתקלו בו גם בארץ בדמות ה"מאובנת , " המחמירה והקנאית של ה '' יישוב הישן . " המלחמה התלקחה בכל עוזה והיישוב החלוצי היה רחוק מהכרעה . ההתנגדות לדת נעשתה באופן זה למוקד האידיאולוגיה של "שלילית הגלות" בתנועת העבודה . בהקשר זה ראוי לשים לב לכך שגם אחד העם וביאליק , א"ד גורדון ובובר ותלמידיהם בתנועת העבודה , הוגי הדעות שהתייחסו בחיוב לערכי האמונה ומסורת ושאפו לשלב אותה ביצירת התרבות העברית , התעמתו עם המהות הממסדית של הדת ושללו אותה . לעומתם קפלן נתן את הדגש בקונסטרוקציה של הדת הממסדית כגורם המעצב את הדפוסים הקהילתיים של התרבות היהודית המודרנית . אכן בכלים הלכתיים מתאימים לבית הכנסת , למשפחה ולקהילה . ב . מישור יחסה של תנועת העבודה אל התנועות הדתיות המודרניות ביהדות : הרפורמה מזה והיהדות השמרנית מזה . למרות שניתן לאבחן במשנותיהם של אחד-העם , ביאליק , גורדון ובובר השפעה ניכרת למדי של הגות רפורמית ושמרנית . הם ראו בתנועות הדתיות הללו , שנוצרו בגולה , מתוך רצון לחדש את החיים היהודיים בתפוצות את יסוד האמונה באמנסיפציה , תנועות של התבוללות . יחסן ללאומיות היהודית נע בין שלילה חד-משמעית לחיוב דו-ערכי . מנקודת ראות זו נתפסו הדפוסים הדתיים שהתגבשו בתנועות המודרניות בתצורות שונות של התבוללות המחקה את הדגמים הנוצריים . הוגי הדעות של הציונות העובדת אימצו לעצמם באופן זה את הביקורת של האורתודוקסיה על התנועות הדתיות המודרניות . הן היו בעיניהם בגדר יהדות צבועה , מזויפת , לא אותנטית . בית-הכנסת שבו סרבו להתפלל היה בית הכנסת האורתודוקסי בעוד שבית הכנסת הרפורמי והשמרני נראה להם ככנסיה . ג . המישור החוויתי של בניין ארץ-ישראל כמולדת . אם נעמיק להתבונן בהשוואת מסריו של קפלן למסריהם של הוגי-דעות כביאליק , גורדון ובובר ניווכח שיש ביניהם הבדל עמוק במישור החוויתי . כתלמיד עקבי של אחד העם בסוגיה זו התאימו מסריו החילוניים של קפלן להלך הנפש הכללי בארה"ב י ; רציונליזם
|
|