פרק ג' תנועות הנוער הימיות בארץ-ישראל

עמוד:62

ציבורי אחד לא בא' אף כי נשלחו הזמנות מרובות . מי יטריח את עצמו לבוא ולראות בהורדת סירה עלובה אל הים ? באו רק חברי הוועד של האגודה הימית . הקבוצה הראשונה של מדריכי בית"ר , שקיבלו את חינוכם המקצועי זמן רב לפני החגיגה' עמדו דום בתלבושת מלחים ליד הסירה . הים געש . למרות רצונם הכביר של הצעירים אסר המדריך ( הכונה לעצמו — י . ה ( . את הורדת הסירה — ופחדנות זו עוררה לא מעט הערות עוקצניות : " ימיה עברית ! כבר חונכים סירה על היבשה " ! אולם טעו המבקרים , קבוצה זו של מדריכים , שאחר כך עברה לאגודת ים "זבולוף / הראתה בפלאות : באותה הסירה הגיעה בפעם הראשונה לבירות' וזמן מה אחר כך הגיעו בסירת "זבולוף' ששמה ' " בת גלים" לקפריסין . המסע האחרון נמשך כחודש ימים ועורר התפעלות אפילו בלב ' הימאים הוותיקים בין שכנינו . קבוצה זו חינכה מאות בחורים ברוח ימית ושימשה יסוד ל"אגודת יורדי ים זבולון" הצנועה' שבמרוצת השנים הפכה לארגון בין לאומי גדול . * " עברו כארבע שנים . שוב נערך מיפקד וגם הפעם במקום שממה , על שפת הירקון' במעמד ליידי ארליי ' כיום המרקיזה אוף רידינג . באותו זמן טרם התפשטה תל אביב עד שפת הירקון . תל נורדוי ' במקום בו בערר המיפקד הראשון , כבר היה איזור מפותח של העיר . עסקנים ובאי כח הישוב לא הטריחו עצמם גם הפעם לבוא למקום המיפקד , דרך החולות , ואף נוכחותה של ליידי ארליי לא משכה אותם . " אחרי ביקורה בארץ הסכימה ליידי ארליי לכהן כנשיאה של מרכז האגודה בלונדון . להלן מספר המהנדס טובים על פעילותה של הנריאטה דיאמונט' יושבת ראש אגודת יורדי ים "זבולון" על השתתפות "זבולון" בבנין נמל תל אביב ועל שרותם ' של ה"זבולונים" בימי מלחמת העולם השניה : 15 „ בספטמבר . 1940 מאורע על חוף הירקון . הדגל הבריטי על רקע לבן מתנוסס על התורן , שהקימו בני "זבולון" כיד ספנים ותיקיט הטובה עליהם . הקצין הגבוה של הימיה בארץ מקבל מיפקד של אנשי ים עבריים צעירים . ובתמונה הנהדרת של עשרות הסירות מכל הסוגים השונים ומאות הבחורים מהארגונים הימיים , תופסים ה"זבולונים" מקום נכבד . הנערים שולטים במשוטים כבטחון , הקשישים מהם מוליכים בדייקנות את סירות המפרש במעברים הצרים . בשתי סירות הצלה מסיימים בני "זבולון '' את התכנית הכללית על ידי הצגת תימרונים הכרחיים בימי המלחמה : התגוננות מפני התקפה מן האוויר , העברת פצועים מסירה לסירה ועוד . בפיו של הימאי הבריטי המנוסה אין מלים כדי להעריך כראוי את כל מה שראה , ובעיקר , משום שהוא לא ידע , כי לפני עשר שנים הונח היסוד להתחלת הפעולה הזאת על ידי קבוצה קטנה של בחורים , שכל כך לעגו להם " ... בימי מלחמת העולם השניה השתתפו ה"זבולונים" ביחידות שלחמו בטוברוק ( אפריקה הצפונית ) וביוון . הם הפליגו באניות הקרב והמסחר בימים ובאוקינוסים' ואחדים מהם קיבלו אותות הצטיינות בעד אומץ לבם ומסירותם לתפקיד . חשיבותה של "אגודת יורדי ים זבולון" היתה נעוצה גם בזה' שבתחילתה ראה בה המהנדס טובים מכשיר מדיני רחב , קניינו של העם כולו . רק לאחר מכן נתפס לטעות והכניס את האגודה למסגרת מפלגתית צרה . הוא צירפה למפלגת הציונים הכלליים ושיעבדה ל"חבל הימי לישראל / ' בכך הופקעה עצמאותה . לכאורה הוזמנו באי כוח כל המפלגות לשתף פעולה במסגרת החבל הימי , אך מלכתחילה היתה השפעתם של אלה מבוטלת' ולבסוף נשתלטה מפא"י על המוסד לחלוטין . מצב זה בא לידי ביטוי על ידי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר