פרק א' הימאות העברית מימי התנ"ך ועד ימינו סקירה כללית

עמוד:30

הנסיך הפורטוגלי הנריקי למנהל מצפה הכוכבים של סאגריס . נסיר זה' הנודע בתואר "נאביגטור , " יסד את המצפה החשוב הזה ונחשב כפותח תקופת התגליות המפוארות . אנשי המדע היהודים עוררו את הנסיך בעל המעוף לחשוב על האפשרות להגיע להודו דרך האוקינוס' מסביב לאפריקה , מבלי להזקק לים התיכון . אולם הצלחת המסעות הנועזים האלה דרשה הקמת שיטות מדעיות באומנות השיט , ואת אלה רצה הנריקי ליצור על ידי יסוד המצפה בסאגריס' הבנויה על כף' הנשקף על פני האוקיאנוס , בקרן דרומית מערבית של פורטוגאל . כאשר יצא הפורטוגאלי פדרו די כובילהאן' בסוף המאה הט * ו , למסעיו בדרך ' היבשה להודו' הכין בשבילו' התוכן והרופא היהודי יוסף ויציניו מפה של כדור הארץ' לפי פקודת המלך . גדול מאד היה חלק היהודים ביצירת מכשירי התצפית האסטרונומיים הימיים . הוכח כי רבי ל ו י בן גרשון ( הרלב"ג ) הוא שהמציא את המכשיר הידוע בשם " מטה יעקב ' '' ששימש למדידת גובה השמש והכוכבים מעל לאופק ( אבי הסקאסטאנס של ימינו . ( את המכשיר הזה הגדיר הרלב"ג בספרו הידוע '' מלחמות ה "' ( שם מתואר גם מכשיר אחר' שהומצא על ידיו ונקרא בפיו "מגלה עמוקות" הוא ' ה"קאמרה ) . בוו י הרלב"ג הוא איפוא גם חלוץ אמנות הצילום . ( תגליתו של הרלב"ג ( 1340 ) החלה לשמש את גדולי הימאים ומגלי היבשות החדשות במאה הט"ו : קולומבוס' ואסקו דה גאמה' מאגילאן ואחרים . '' מטה יעקב" נשאר בשימוש עד שנת . 1731 ידוע כי המצפן לא היה בראשיתו ציר נאמן לשולחיו — כותב הפרופ' סלושץ בפרק "מכשירי השיט" "שבספר הים" — כי הקוטב שלו היה מתנודד יחד עם כל האניח לכל עבה וקשה היה לקבוע שיעמוד בדיוק במגמה אחת . צריך היה איפוא למצוא אמצעי אחר מקביל לו , שיקיים את עדותו , ועל זה ישבו חכמי ישראל התוכנים ועורכי המפות באיי הבילארים ( במאות ( ץ והי"ד ) ושכללו את כלי המדידה שנקרא אצטרולב , שפירושו : מודד הכוכבים . השם היווני בלבד מרשה להניח שלא היתה זאת המצאה חדשה . אף על פי כן , לא נתקן כלי זה למעשה אלא בידיהם של חכמי ישראל . כעת הוברר הדבר , כי כלים כאצטרולב ובלםטרילה , שהכינו החרשים הגרמנים במאה הט"ו , הם חיקויים נאמנים של כלים , אלה , שכבר נזכרו בכתובים במאות השביעית ועד העשירית ... מכשיר אסטרונומי אחר הומצא בשנת 1300 על ידי יעקב בן מכיר אבן תיבון ממונטפלייר ונקרא בשם . "Quadrans judakus" גם יוסף ויציניו , שנזכר לעיל , עסק בשפור מכשירי התצפית האסטרונומיים . חיבור לוחות אסטרונומיים באירופה של ימי הבינים נתייחד כמעט אך ורק לחכמי ישראל . כל הלוחות המפורסמים של הימים ההם חוברו בידיהם' או בעזרתם . " הלוחות האלפונסיניים" חוברו לפי פקודת אלפונסו השמיני מקאסטיליה ( במאה הי"ג ) על ידי התוכן היהודי יצחק אבן TKJ ( דון זאג ) ועוד חכמים יהודים . יהודים הכינו גם את הלוחות האסטרונומיים בשביל פדרו השלישי מאראגון ( במאה הי"ד ) > עמנואל בן יעקב ( הידוע בשמו הלועזי בונפיל די טאראםקון ) פירסם לוחות שתורגמו ללטינית וזכו לשמוש רב בידי מלומדי תקופת הריניסאנס . אולם לפרמוט

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר