|
|
עמוד:15
מלחמה נגד המתבוללים וה"בונד" בד בבד עם השתתפותו בעתון הכללי "אודסקיא נובוסטי , " נמנה ז'בוטינסקי גם עם חברי מערכות העתונים היהודיים בלשון הרוסית . תחילה יצא לאור בפטרבורג הירחון היהודי "ייברייסקיא ז'יזן' , ומשנת 1907 נקרא בשם "ראזסווייט , " שבועון שהתקיים כ30- שנה ( בפטרבורג , מוסקבה , ברלין ופאריס . ( בטאון זה , בו כתב זיבוטינסקי למן גליונו הראשון , מילא תפקיד היסטורי בציונות הרוסית . תפוצתו ברוסיה הגיעה ל . 35 000- עורכו היה הוגה-הדעות אברהם אידלסון , שהאציל מרוחו ומשפעת רעיונותיו על זיבוטינסקי ושאר בני החבורה הצעירה שפעלה במחיצתו . שני יריבים רבי-השפעה היו לה לציונות בקרב יהדות רוסיה באותם הימים — המתבוללים ו '' הבונד — '' ובשניהם שילח זיבוטינסקי חיצי-ביקורת במיטב מאמריו הפובליציסטיים . הוא בז ליהודים המתאמרים להיות רוסים ומנסים להתנער ממורשתם היהודית . מאמציהם של התלושים והעריקים הללו לשחוק את פרצופם הלאומי מעורר את לעגם גם של בני-הארץ הלא-יהודים . במחזהו המחורז "נ . כר" מתאר זיבוטינסקי את המשבר הנפשי החמור שפקד את יהדות רוסיה בעקבות מהפכת 1905 והתקוות הנכזבות לשינוי-ערכים בחיי החברה הרוסית . נתברר , כי היתה זו רדיפת רוח בלבד . הציפיות האוניברסאליות התנדפו בפוגרום . אפילו הפילו-שמים ואנשי-הקידמה הרוסים לא הכירו אלא ב"קול רוסי אחד" בלבד — זה הקול ש '' בו מנסר הד הערבה והוולגה" , במסגרת זו מכניס "קול יעקב" נימה דיסהארמונית לחלוטין . המסקנה המתבקשת לגבי היהודי צריכה להיות איפוא ברורה י עליו לחדול לרעות בשדות זרים ולחזר על אכסניות של גויים , ומן הדין ש"כל אגל-זיעה יהודי ישקה ניר יהודי — , " והפתרון הממשי היחיד לבעיית היהודים הוא ארץ-ישראל . מאבק קשה היה לה לציונות גם עם ה"בונד . " רבים מצעירי ישראל נצטרפו לשורות הארגון הזה מתוך שסונוורו בברק המהפכה . ה"בונד" הצטיין בכוחו המעשי וסניפים רבים קמו לו בערי "תחוס המושב" ובעיירותיו . כל שראה עצמו מהפכן ועם זאת קשור עדיין בהווי היהודי , מצא לו במחנה ה"בונד" בקעה רחבה להתגדר בה . מנהיגי הארגון הזה דגלו באוטונומיה יהודית על בסיס סוציאליסטי , בה תהא היידית לשון ההמונים ובה תפרח התרבות היידית . ה"בונד" ראה עצמו נושא חזון מלחמת-המעמדות ברחוב היהודי . ההתנצחות בין חסידי הציונות לבין חברי ה"בונד" ניטשה בעל-פה ובכתב . ב1904- יסד ז'בוטינסקי , יחד עם חברו שלמה זלצמן , את הוצאה "קדימה , " שפרסמה שלושים חוברות ( ה"ברושורות"
|
|