|
|
עמוד:12
הנכסף במונחים רחבים וכוללים , אוניברסליים וקוסמולוגיים , ונתפסת בעיני רוחנו כקשורה עם מושגי הנצח והאין סופיות של הזמן , מצומצמת האוטופיה , לפי מהותה , בתחומי החברה . היא יוצאת ממערכת נתונה של מושגי "הכאן והעכשיו" וכורתת ברית עם כוחות בעומקי המציאות . היא מניעה לפעילות את רצונו המודע של האדם המגשים . מעצם טיבה היא מציירת ציור ראלי , שראשו אמנם בשמים , בעולם הערכים , אבל צבעיו ומרכיביו בארץ מתחת . מתפיסה כזו של האוטופיה יש להסיק את המסקנה שאין לראות באוטופיה - ובאוטופיית הקיבוץ בכלל זה - רעיון מוגמר וצורה סופית , המאפשרים מדידה של הצלחה וכישלון , במובן של יעד אובייקטיבי , שהושג או נכשל . " האידאל יצר דחיפות' , כתב בובר " , אך לא יצר מגמות . הוא עורר , אך לא הכתיב . '' ספק בעיניי אם הייתה בכלל לדור מייסדי הקיבוץ אוטופיה שלמה , ציור מלא פרטים על הקהילה שעמדו ליצור . הנעשה , כידוע , קדם לנשמע . חזונם היה צירוף בלתי מובחן של סדר "עולם המחר" נוסח מרכס ואנגלס או נוסח א"ד גורדון או בורוכוב , שנתמזגו בדרך כלשהי עם חזון הנביאים ומושגי הצדק היהודי . הם גרסו מהפכה פנימית של האדם אגב הפיכתם של סדרי עולם וחברה , או לחלופין אגב בנייתה של חברת עובדים מחדשת ומהפכנית בארץ ישראל . אידאל החלוץ והחברותא , שבובר כה היטיב לסרטט , עמד לשירות הגשמתו של עולם חדש זה . צורכי היחיד וצורכי הלאום והחברה היו משולבים זה בזה ללא הפרד . יש להודות שחזון צמיחתו של "אדם חדש" תוך שינוי סדרי עולם וחברה , הוא חזון שלא התגשם . אין בנמצא , לפי מיטב הכרתי , אדם חדש . הרי זו עוד אחת מהעפלות האדם אל ההר המסתיימת במעידה ומצטרפת בכך למעידותיו מאז גירושו מגן העדן . עוד עמידה עירומה ומאכזבת אל מול קריאת אלוקים t איכה ? מאידך גיסא , אפשר לומר שהתפכחותנו והתבגרותנו בעידן המורכב שאנו חיים בו הולידה את ההבנה שאנו חיים - לפי מושגים דתיים - בעולם בלתי נגאל , ותמיד יעמדו חיינו בסימן המתח שבין החזון הרצוי לבין המאבק להגשמתו . תמיד נחיה עם צפיות משיחיות להיגאל , אך את עצמנו נבדוק לפי מושגי "התיקון , " תיקון היחיד ותיקון העולם במלכות שדי , וזאת בצעדים מדודים של "העלאת ניצוצות , " בזינוקים ובנסיגות בלתי פוסקים . עמדה זו מחייבת ציורי אוטופיה משתנים ותלויים בזמן ובמקום , מוכתבים על ידי מושגי חברה ומוסר משתנים , תוך היענות והתאמה למציאות המשתנה . בלשונו של מורי , פרופ' ק' פרנקנשטיין ז"ל , יש לשאול בדבר כישלון או הצלחה ב"אפשרי" - 2 שם , פרק י , ניסיון שלא נכשל , עמי . 121
|
|