|
|
עמוד:272
אנשי ארמניה ומזרח אסיה הקטנה הארמנים הם היום אחת הקבוצות האתניות הגדולות והמגובשות ביותר בירושלים . הרובע הארמני , על מוסדותיו הדתיים והקהילתיים , הוא מרכז תרבותי לארמנים בעולם כולו " . על פי הדעה המקובלת , רק בימי הביניים קנו להם הארמנים חזקה על תחום הרובע הארמני שבמערב העיר " , אך אין ספק שהקהילה הארמנית בירושלים היתה קיימת כבר בראשית התקופה הביזאנטית " . קיים קושי מתודולוגי בכתיבת תולדות הארמנים בירושלים , היות שהם התיישבו בעיר בתקופה שבה התגבשה התרבות הארמנית במכורה , במזרח תורכיה . למשל , הנזיר אותימיוס נולד במליטנה ( מלאטיה ) שבגבול קפדוקיה וארמניה דהיום , שנכללה לימים בממלכת ארמניה הקטנה . לפיכך מוגדר אותימיוס על ידי חוקרים רבים כארמני . השפעתו היתה רבה , ויש אף ידיעה על ארבע מאות עולי רגל ארמניים שביקרו במגזרי " . אבל אותימיוס עצמו , אורתודוקסי מתומכי כל 7 ןד 1 ן ודובר יוונית , היה קרוב לקבוצת הנזירים ועולי הרגל הקפדוקיים יותר מאשר לארמנים דוברי הארמנית . כאשר עלה לארץ , הכתב הארמני , דרך משל , היה רק בשלבי צמיחתו הראשונים . הכנסייה הארמנית , שגרסה שילוב של יסודות הדוקטרינה של כלקדון עם הדוקטרינה המונופיסיטית , לא נתייחדה בכך אלא לאחר שחי אותימיוס כארבעים וחמש שנים במדבר יהודה . והרי אותימיוס היה , כידוע , אחד מגדולי המתנגדים לפשרה עם המונופיסיטים . בדומה לאותימיוס גם יוהנס הסיכסטס , מחשובי הנזירים במדבר יהודה , היה יליד ניקופוליס , על גבול ארמניה וקפדוקיה , ונחשב על ידי קירילוס מסקיתופוליס כארמני " . לירושלים , שהיתה לו תחנת ביניים בדרכו למדבר , הגיע מן העיר קולוניה שבקפדוקיה , שם שימש ככישוף . הואיל וידוע לנו על קהילות של ארמנים במנזרים במדבר יהודה " ועל קבוצות גדולות של עולי רגל , יש מקום להנחה כי אכן רבו המתיישבים הארמנים בירושלים עצמה . ההוכחה הבולטת ביותר לגיבושה של עדה ארמנית בעלת השפה בירושלים היא הופעתו של לוח חגים ( לקטיוינאריום , ( שתורגם מיוונית לארמנית כבר במחצית הראשונה של המאה הה " . ' על מקומם של ריכוזי הארמנים בעיר אפשר ללמוד משרידי פסיפסים שהתגלו בעיר ובהם כתובות ארמניות . המפורסם בין אלה הוא פסיפס , המורכב מדגמים של מדליונים עשויים משריגי 61 of Jerusalem , Berkeley 1984 Jerusalem 1968 ; v . Azaria , The Armenian Quarter A . Antressian , Jerusalem and the Armenians , " ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ' . 950-949 1965 , pp . 168-205 under Ottoman Dominion , Cambridge , Mass . A . Sanjian , The Armenian Communities in Syria 63 64 קירילוס מסקיתופוליס , חיי אותימיוס , 17 ( עמ' . ( 27 65 קירילוס מסקיתופוליס , חיי יוהנס הסיכסטס , 3-1 ( עמ' . ( 202-201 M קירילוס מסקיתופוליס , חיי סבא , 32 , 30 ( עמ' . ( 117 , 105 כאן נזכר מנהג הארמנים להתפלל בלשונם , באישורו של סבא . שם בפרק 32 ( עמ' ( 118 נזכר ניסיונם של הארמנים לשנות את נוסח התפילה ברוח התפיסה המונופיסיטית , עניין שגרם לסבא כעס רב . תפילה בארמניה נזכרת גם בכנסייה במנזר תיאודוסיוס ( _תיאודורוס מפטרה , חיי תיאודוסיוס , עמי . ( 45 יש להניח כי תהליך דומה התרחש גם בירושלים . י' מ"א סטון , 'הצליינות הארמנית לארץ ישראל עד הכיבוש הערבי , ' ד' יעקבי וי' צפריר ( עורכים , ( יהודים , שומרונים ונוצרים _pxn ישראל , ירושלים תשמ"ח , עמ' . 105-93 Le Museon , 74 ( 1961 ) , pp . 361-385 lectionnaire arme _' nien de _Jerusalem , cod . Jer . arm 1905 , pp . 507-527 ; A . Renoux , 'Un manuscrit du F . C . Conybeare , Rituale Armenorum , Oxford " , 121 , רנו , הקודקס הארמני ; וילקינסון , אגריה , עמ' . 277-253
|
|