|
|
עמוד:105
המסורת היהודית נוצרית _*' . מלבד העובדה שאין כל ראיות ישירות למסקנה זו , ניתן להעמיד כנגדה מספר עובדות : ( א ) רבות מן הכנסיות , גם ברומא עצמה וכן באסיה הקטנה , מצרים וסוריה , הוסיפו לנהוג במנהג הקוורטאךקימאני עד לוועידה הראשונה בעניין הפסחא בלא 1 ךיקאיה ( בשנת 166 לערך ) — ועידה שבעקבותיה נעשו הצעדים הראשונים לשינוי המנהג ברומא . מכאן שזרעי העימות שעורר ויקטור במהלך שנות התשעים של המאה הב' נזרעו רק כשלושה עד ארבעה עשורים קודם לכן ) . ב ) אילו היה אוסביוס יודע כי כנסיית ארץ ישראל , ובעיקר כנסיית ירושלים , שינו ממנהגן הקוורטוךקימאני עוד כדור לפני כן , לא היה מסתיר עובדה זו . נראה כי מהלך העניינים בפרשה זו היה כדלהלן . נרקיסוס ניצל את הוויכוח הפומבי בשאלה זו , ואת רוח השינוי שנשבה מרומא ומכנסיות אחרות , לשם שידוד מערכות בתחום הליטורגי , כדי ליצור תקדים ולהינתק מן המורשת הקדומה ובכך להציג עמדה המבליטה את עצמיותה של כנסיית ירושלים . מכאן שההסכמה שעליה מספר אוסביוס בין כנסיית ארץ ישראל לבין כנסיית אלכסנדריה היתה בדבר קבלתו של עקרון 'יום ראשון של הפסחא , ' בדומה למה שהעלה אירניאוס באותה איגרת . אוסביוס הציג הסכמה זו לאחר תיאור נרחב של חלקו של אירניאוס בפרשה וניסיונו להגן על כנסיות אסיה הקטנה בפני ויקטור . הצגת ההסכמה באותה נקודה נועדה להראות כי בכנסיית ארץ ישראל הגיעו לכך בדרכי נועם , שלא בכפייה ובאיומי חרם ונידוי כדרכו של ויקטור . דומה שעל פי הבנת אוסביוס היה בהישג זה , על ההתנגדות שבו למהלכיה של רומא , כדי להראות את מידת השפעתו של נרקיסוס ואת עוצמת הנהגתו ; בהקשר שלפנינו אף היה בכך משהו מרוחה של ההנהגה האפוסטולית . אולם באותה עת כבר נתרחקה כנסיית רומא צעד נוסף מן המנהג היהודי באמצה ובקובעה את מועד היום הראשון של הפסחא על פי הכרונולוגיה שבבשורת יוחנן , בהדגישה את משכו של הצום עד לאותו יום ראשון . כנגד זאת ביטלו תיאופילוס מקיסריה ונרקיסוס מירושלים ושותפיהם באלכסנדריה את סעודת הפסחא ביום הי"ד בניסן בקובעם תחתיו צום . דומה שבכך העמידו עצמם בני כנסיית ארץ ישראל בעמדה ממצעת וכקוורטוךקימאנים חדשים . צעדו של נרקיסוס עדיין חייב תלות במסורת הקוורטוךקימאנית ובקביעת הלוח העברי , עם זאת נשתמר באמצעותו גם דימוי של רציפות היסטורית עד לעידן האפוסטולי . אכן , באמצע המאה הג' קבע פיךמיליאנוס , בישוף קיסריה שבקפדוקיה , באופן בוטה , כי אין ממש בטענת בישופי רומא כי הם נוהגים בעניין הפסחא כ'מסורת האפוסטולית , ' שכן אין מנהגם כמנהג הנוהג בירושלים . 201 נראה כי גם בשלהי המאה הג' הוסיפו ראשי כנסיית אלכסנדריה להזדקק לעקרונות חישוב הלוח העברי , אף שכבר טענו כנגדו כי יסודותיו מוטעים ונתרחקו ממנו מרחק ניכר . "' ראה לעיל , הערה . 183 הזיקה המוצהרת בין כנסיית ירושלים לבין כנסיית אלכסנדריה פורשה בידי הובר ( לעיל , שם , ( עמ' 52 ואילך , כך שכשני המקומות חגגו את הפסחא ביום ראשון שלאחר י"ד בניסן . כך פירש . p . 377 desfruhchristlichen Osterkalenders , Berlin 1977 , A . _StTobel Ursprung und _GeschichteOilWprtnX עם זאת , קיימה זיקה זו תלות בלוח העברי , בעוד שבאותה עת התרחקה רומא עוד יותר מתלות כלוח העברי . ° ראה : פישר ( לעיל , הערה , ( 191 עמ' ; 21-18 הול ( לעיל , הערה , ( 182 עמ' . 261-260 י איגרת , lxxv , 6 לקיפריאנוס מקרתגו , משנת ; 256 ראה : קיפריאנוס , איגרת 202 ( CCSL , 3 c ) , Turnhout 1996 , pp . 586-587 ed . G . F . Diercks , 6 , 75 ראה כקצרה : תורנטון ( לעיל , הערה , ( 194 עמ' , 407 וביתר הרחבה , עיר שי , הפולמוס , חלק ההערות , עמ' , 49 הערה . 282
|
|