|
|
עמוד:49
של "הברית הישנה" ומצוותיה הבטלות , שמקדשה חרב לעולם . מולה הועמדה "ירושלים של מעלה" י עירו של אלוהים , מחוזו של ישו המשיח ומקום משכנם לנצח של המאמינים בו « . ' כלומר , כמו שישראל 'החדשה' — היא הכנסייה — ירשה את ישראל הארצית , כך ירושלים הרוחנית שלמעלה תירש את זו הארצית , שמיצתה את תפקידה ההיסטורי . אין ספק שחורבן ירושלים הארצית שימש ראיה ניצחת בטיעוני הכנסייה לאמיתותה ולדחיית היהודים " . אם אכן הוסיפה הכנסייה לכך את רעיון ירושלים של מעלה , הבאה לרשת את זו שלמטה , אזי דברי המדרש מכוונים היטב . שכן בעלי המדרש הוסיפו לשבועת הקב"ה להימנע מכניסה לירושלים של מעלה עד שתיבנה של מטה את המילים f 'חביבין ישראל לפני הקב"ה . ' מילים אלה מקבלות משנה משמעות , שכן ניתן לראות בהן דחייה מגבוה לרעיון ירושת הכנסייה , וכאילו מגלה הקב"ה שאף על פי שחטאו , עדיין _חביבין ישראל לפניו . לעומת זאת הציע א' אורבך מקור ורקע חברתי אחרים לפיתוח הרעיון . לדעתו אין דברי חז"ל על ירושלים של מעלה באים כתגובה על הגילוי הנוצרי של הרעיון ( כמו ב'אל הגאלאטיים' ד כב-כז . ( הדימוי שאליו התייחסו חז"ל ושעליו הגיבו צמח , לדעת אורבך , אצל חוגים יהודיים בעלי סוד ודורשי אפוקליפסה , שפעלו בעקבות החורבן ואולי חיפשו אחר נחמה וטיפחו תקוות לעתיד . את התחליף לירושלים החריבה מצאו הללו , לדבריו , בקיומה של ירושלים אחרת , מפוארת , זוהרת ומלאת הודו של האל . הוא מציין לפרק כא של חזון יוחנן אשר , אף על פי שהשפיע לימים על התיאולוגיה הנוצרית כחלק מכתבי הקודש של הכנסייה , הרי שאין מקורו אלא באותם חוגי אפוקליפסה יהודיים . במקור לאותה יצירה מספר המחבר כי ראה 'והנה העיר הקדושה ירושלים החדשה יורדת מאת ה' מן השמים , והיא מתוקנת ככלה המקושטת לבעלה ,... ועליה כבוד אלהים ואור נגהה כאבן יקרה מאוד , כאבן ישפה המהבהבת כעין הקרח , ולה חומה גדולה ושנים עשר שערים לה ... והגויים ילכו לאורה ומלכי ארץ מביאים כבודם ותפארתם אליה . ' לדעת אורבך , דעות כאלה רווחו בארץ ישראל בעקבות החורבן וכשלון מרד בר כוכבא , והגיעו בוודאי גם לידיעת חוגי החכמים . הללו אמנם טיפחו חלופות למוסדות הירושלמיים שחרבו , אבל יחד עם זאת המשיכו לעסוק בהלכות המקדש וקדשיו מתוך תקווה ש'מהרה ייבנה המקדש . ' רבי יוחנן , הבולט בחכמי המאה הג , ' לא ביקש בדבריו לבטל מכל וכל את המראה האפוקליפטי ששיוו בעלי הסוד לירושלים , אלא 'עשאה סניף לירושלים של מטה , ורק כשייכנס הקב"ה לזו של מטה ייכנס גם לזו של מעלה , אבל זו של מטה לא תרד מן השמים אלא תיבנה על פני הארץ , ותיבנה בידי בני אדם 47 . ' כלומר , יש " ג' סטרומזה , 'איזו ירושלים , ' ? קתדרה , 11 ( ניסן תשל"ט _, ( עמ' . 120 . 41 בחורבן בית המקדש והעיר ירושלים ראתה הכנסייה את הגשמת חזונו של ישו , ש'לא תשאר אבן על אבן אשר לא תיהרס' ( מתי כד ב . ( לא בכך נשתמרו דברי יוסף בן מתתיהו על מלחמת היהודים דווקא בידי הכנסייה , ואבות הכנסייה , כמו אוסביוס , נהגו להציג את דבריו על החורבן כראיה לאמיתות האמונה הנוצרית על גורלה של ישראל ובירתה . וראה כדוגמה לעניין זה דברי אתנאסיוס : 'אילו התקיימו בירי היהודים מוסדותיהם , היו יכולים להכחיש את בואו של המשיח . ואולם עתה הכל נחתם , ומתנת הנבואה , עיר הקודש שלהם והמקדש שלהם — כל אלה נלקחו מהם לתמיד ;' הדברים הובאו על ידי פראוור ( לעיל , הערה , ( 41 עמ' . 183 י * אורבך , ירושלים של מטה , עמ' ; 171 אמנם , לקראת סוף התקופה הביזאנטית בארץ ישראל , החלו שוב לטפח את דימוים של ירושלים ובית מקדש שייבנו על ידי הקב"ה בשמים , ו'הוא הבית אשר יעמוד לישראל לעולם ולעלמי עולמים עד סוף כל הדורות ; ' ראה : מדרשי גאולה , עמ' , 21 והחומר שהביא שפרבר , מדרש ירושלם , עמ ' . 87-86
|
|