|
|
עמוד:45
ירושלים 'לעתיד לבוא' מובן מאליו שבעיני חז"ל מובטח עתיד מפואר לירושלים לאור דברי הנביאים . פרק ס בספר ישעיהו מבליט לא רק את תחייתה המחודשת של העיר , אלא גם את מעמדה המיוחד כמאירה לאנושות כולה . תפקיד כלל עולמי זה אכן פותח במדרשים מסוימים , וכך אנו קוראים : ' "והלכו גוים לאורך" ( ישעיה ס ג ) — אמר רבי הושעיה . _ עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם , והם מהלכים לאורה' ( ילקוט שמעוני , ישעיה תצט . ( מקורה של דרשה זו בפסיקתא דרב כהנא , קומי אורי ( מהדורת מנדלבוים , עמ' , ( 322 ושם נמצא : ר' הושעיה בשם ר' אפס : עתידה ירושלם לעשות קסילפנס " לאומות העולם והם מהלכין לאורה , ומה טעמ , ' 'והלכו גוים לאורך . ' חז"ל אף נזקקו לדימוי אחר של ירושלים לעתיד לבוא , והוא במה שייעדו לה לשמש 'מטרופולין' לאומות העולם : 'אמר רבי יוחנן : עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל הארצות , כדכתיב " אשדוד ובנותיה '" ( שמות רבה כג י . ( דרשה זו היא תמציתה של דרשה רחבה יותר , הבונה על הרעיון ש'בנות ירושלים' במקרא ( שיר השירים ב ז ) אינן אלא אומות העולם , ועל זה נמצא : אמר רבי יוחנן ו עתיד הקב"ה לעשות ירושלים מטרופוליא לכל העולם , שנאמר 'ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך' ( יחזקאל טז סא _, ( מהו 'ולא מבריתך — ? ' ולא ממוהר אמך ולא מפרקמטיא של אביך ולא שיש לך קורבה אצלו ; מהו 'לבנות — ? ' כמו עקרון ובנותיה וחצריה ... אשדוד בנותיה וחצריה ( יהושע טו מה-מז ; תנחומא [ מהדורת בובר , הוספה ג לדברים , עמ' . ([ 5-4 כלומר , לעתיד לבוא תשמש ירושלים 'עיר ואם' לעמים כולם . המעניין הוא כי לפנינו , מצד אחד , פיתוח של רעיון מקראי , אך מצד אחר היזקקות לטרמינולוגיה המצויה בספרות היהודית ההלניסטית של ימי הבית השני , אף שכוונתה המקורית היתה אחרת . שכן , בתפיסת העולם ההלניסטית 'עיר האם' אינה אלא אותה עיר ששימשה עיר מולדת לבני אדם אשר לימים הקימו מושבות ברחבי העולם , אך שמרו בכל זאת על זיקתם למולדת . זו בוודאי כוונתו של פילון , שעה ששם בפי אגריפס הראשון את המשפט שירושלים 'משמשת "מטרופוליס" לא לארץ אחת , יהודה , בלבד , אלא לרוב הארצות שלשם שלחה מושבות " . ' . .. ואילו בדברי חז"ל הופכת ירושלים לכעין בירת העולם , ועל כן 35 על פי , 1899 , p . 557 worler im Talmud , Midrash und Targum , Berlin S . Krauss , Griechischeund lateinische Lehn- אין 'קסילפנס' אלא מילה שאולה מן היוונית — { , _vioyavoc , — היינו , פנס מעץ ; בערוך , ע' קסולפנס , פירש . 'גדול שבפנסים , ' ולפי זה הציע אורבך , ירושלים של מטה , עמ' 160 הערה _, ipav 6 <; _ifykov : 19 היינו : פנס מיוחד . לעניין המדרש כולו ראה ; שפרבר , מדרש ירושלם , עמ' 36 . 110-109 המלאכות אל גאיוס 281 על השינוי בשימוש ; , ב'מטרופוליך בין הספרות ההלניסטית וחז"ל העיר כבר זליגמן , ירושלים , עמ' . 198-196 וראה גם : רי"צ _ורבלובסקי , 'מטרופולין לכל הארצות , ' ירושלים לדורותיה , עמ' . 178-172 השימוש כאן במונח ' מטרופולין' כבירה נובע אולי גם מן השימוש הרווח במונח בתקופה _הרומית ביזאנטית ככירה של פרובינקיה . ראה גם : Century Jewish-Christian Disputation ' , HTR , and Origen on the Song of Songs : A Third- R . Kimelman , 'Rabbi Yohanan
|
|