|
|
עמוד:11
מבוא ל"ליל הסדר" יש משיכה מיוחדת בכל שכבות הציבור היהודי , חילוני ודתי , בארץ ובחו"ל . מוטיב החוזר בתקשורת הישראלית לפני חג הפסח הוא " היכן תהיה בליל הסדר - " ? כאשר ברור שכל אחד מישראל מתאסף 1 לשולחן עם בני משפחתו בערב זה . ובחו"ל , בין יהודי ארצות-הברית , נחשב טכסו של ערב זה כאחד משני הטכסים הדתיים המקובלים ביותר . סוציולוגים 3 ואנתרופולוגים ביקשו למצוא הסבר לקסם מיוחד זה של ליל הסדר . הצד המשותף לכולם הוא שהערב מקבל את משמעותו לא בגלל הסעודה המשותפת בלבד , אלא דווקא משום שיש - לפניה , לאחריה , ואף בתוכה - מסגרת מחייבת של מעשים ודיבורים . אלי שביד אף תיאר את הערב כמחזה , כהצגה דרמטית , שבה משחקים בני הבית את תפקידיהם שלהם עצמם : ההורים "משחקים" כהורים והילדים ממלאים תפקידי הילדים . ויש הסכמה כללית שהטכס המיוחד יוצר תחושה על-זמנית , יציאה לשון ההגדה תרם רבות לסגנון העברית הישראלית . ראה 1 מ"צ קדרי '' , השפעת ההגדה של פסח על הפראזיאולוגיה של העברית המודרנית , " דוכן n , ( תשכ"ו , ( עמ' ; 54 32 הנ"ל , " בדיקת הביטויים שמקורם בהגדה של פסח לפי השינויים שחלו בהם , '' בר-אילן - בטאון האוניברסיטה , תשל"ד , עמ' . 4-2 . American Ethnologist , 10 ( 1983 ) , pp . 804-805 R . E . Prell , "Ruth Gruber , The Passover Seder : Afikoman in Exile " , ניוסנר קורא לסדר : . ( and Convictions , Scholars Press 1989 , p . 27 Neusner , The Religious World of Contemporary Judaism - Observations single most widely practiced rite of Judaism in North America" ( J . "The לדעת ניוסנר , מקור המשיכה של ליל הסדר הוא שעל-ידיו מציק היהודי האמריקאי , המרגיש תחושה של ורות בתוך תרבות השונה משלו , שתחושה זו אינה חדשה ליהודי , היא קיימת בכל דור ודור , ועתיד הקכ"ה לגאול אותו מן הזרות . לניתוח אנתרופולוגי ראה Afikoman in Exile , University of Pennsylvania 1981 Ruth Gruber Fredman , The Passover Seder : . ( ראה את הביקורת שנרשמה בהערה הקודמת . ( ולניתוח סוציולוגי , המבוסס על תיאוריות של ויקטור טורנר , ראה : . Supplement ( December 1977 ) , pp . 1263-1292 of Anti-Structure " , Journal of the American Academy of Religion , 45 / 4 Jonathan S . Woocher , "' In Every Generation ' : The Seder as a Ritual להסבר נוסף : ראה ניוסנר בהערה הקודמת . אליעזר שביד , ספר מחזור הזמנים - משמעותם של חגי ישראל , עם עובד תשמ"ד , עמ' 153 ואי . ' עיקרי הדברים כבר נאמרו במאמרו : "הדרמה של היציאה מעבדות לחרות : ההגדה של פסח כדגם ליצירה דרמטית יהודית-מסורתית , " ירושלים : שנתון לדברי ספרות והגות , יג ( תשל"ט , ( עמ' . 37-30 על ההגדה כהצגה הממחישה את עצמה , ראה : שמעון
|
|