|
|
עמוד:202
תמונה דומה עולה מדברי פתחיה מרגנסבורג : ( 1187-1175 ) 'והלך לירושלים ואין שם אלא ר' אברהם הצבע והוא נותן מס הרבה למלך שמניחו שם ' . ' גם כעבור שנים מספר לא השתנתה התמונה . ואף היהודי תושב העיר , ר' אברהם הצבע , המוזכר על ידי פתחיה מרגנסבורג , נזכר בשם מפורט יותר על ידי בנימין מטודילה ו 'ר' אברהם החסיד הפרוש אל קוסטנטיני שהיה מאבלי ציון " . ' לידו נמצאו עוד ארבעה יהודים , והכוונה כנראה לארבע משפחות יהודיות אשר בסיס קיומן היה אומנותם , היא צביעת בדים , מקצוע שבו התמחו היהודים הן בביזאנטיון והן בארצות האסלאם . ' אבילי ציון' ( על פי ישעיה נא ב ) נמצאו כידוע הן בין הקראים והן בין הרבניים . קבוצות כאלה , שנהגו מנהגי אבילות ופרישות , נמצאו בתפוצות הגולה — בגרמניה , איטליה , תימן וגם בארץ ישראל . צניעות באוכל , לעתים צמחונות , היו בין סימני ההיכר של קבוצות אלה . לגבי הקראים מוכח שהתיישבו בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה כדי לבכות את חורבן הבית ולהחיש את ביאת המשיח . 38 ר' אברהם שייך , אפוא , לאבילי ציון הרבניים . הוא מאופיין גם כחסיד ופרוש " . התואר האחרון מציין בדרך כלל קבוצה של חסידי הקבלה , שמקורה בדרום צרפת במחצית המאה הי"ב . קבוצה זו , המייצגת זרם קדום של מקובלים , דבקה בתורות ניאו אפלאטוניות מאוחרות , קרובות לגנוסטיציזם . כל חייהם הוקדשו ללימוד תורה ללא הפסקה , תוך בירור משמעותה הפנימית על סמך צירופי אותיות , ומתוך כך יכול היה המאמין לכוון את תפילותיו ולקרב את בואו של המשיח . ר' אברהם הנזכר נמצא בירושלים כבר בשנת 1155 או 1146 והוא אשר סיפר לבנימין מטודילה על ' גילוי' קברי המלכים בהר ציון , 15 שנה לפני ביקורו . עלייתו והתיישבותו בירושלים השפיעה על החסידים הנזכרים , וכך אנו שומעים על בן משפחתו בשם יאשיה , שעלה לרגל ושהה זמן מה עם ר' אברהם . בזמן שהותו בירושלים הראה לו ר' אברהם פירוש קבלי על תפילת 'עלינו , ' שהיה גם ברשות הקבוצה בדרום צרפת * ' . נראה שגם ר' יעקב מלוניל , 41 שנקרא ר' יעקב החסיד , השתייך לקבוצה זו ועלה בערך כאותה תקופה לירושלים ונפגש כאן עם חבר אחר של הקבוצה , הוא ר' נהוראי איש ירושלים . אמנם , זמן העליות לרגל אינו ברור די צורכו . ג' שלום סבר שיש לאחר את העלייה עד אחרי כיבוש העיר בידי צלאח אלדין , בגלל האיסור שחל על היהודים לגור בעיר . אולם כפי שראינו נמצאו בעיר מספר יהודים ברשות המלך . סברתו של שלום , שיש להעתיק את תאריך העלייה עד אחרי , 1205 שנת מותו של הרמב"ם , כיוון שאז נוצר הזיוף שסיפר על התעניינות הרמב"ם בקבלה בסוף M סבוב הרב רבי פתחיה מרעגנשפורג , מהדורת גרינהוט , פרנקפורט , 1905 עמ' , 32 שר . 11-10 " בנימין מטודילה ( לעיל , הערה , ( 35 עמ' לט . " י ח"ה בן ששון , 'דמותה של עדת "השושנים" הקראית בירושלים , ' שלם , ב ( תשל , 0 " עמ' ; 19- 1 וראה גם : ח' בן שמאי , בתוך : ס '' י ( מוס , ( ' עמ' ; 174-172 י' יהלום , שם , עמ' . 220 9 ג' שלום , ראשית הקבלה , ירושלים תש"ח , עמ' , 87-85 טען שאין קשר בין פרושים או חסידים ובין אבילי ציון . אולם שלושת התארים מובאים יחד בקשר לר' אברהם . לא מן הנמנע שהתואר 'אבילי ציון' מכוון לנוהג חיים ולאו דווקא לקבוצה הנוהגת מנהג חיים ממוסד . ct שם , עמי 86 הערה . 1 41 על ר' יעקב מלוניל החסיד , ראה גי שלום , 'מחוקר למקובל / תרביץ 31 ג ( תרצ"ה , ( עמ' . 96-95 _נ 4 על די נהוראי ראה : ג' שלום , כתבי יד בקבלה הנמצאים כבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים , ירושלים תר'יץ , עמי 202 הערה ; 7 פירוש האגדות לרבי עזריאל מגרונה , מהדורת י' תשבי , ירושלים תש"ה , עמ' . 46 ר' נהוראי מסוים פגש פתחיה מרגנסבורג ( לעיל , הערה , ( 36 עמ' , 29 בטבריה . ועליו הוא מספר : 'ומזרע של ר' יש בחור ושמו ר' נהוראי ויש לו בן ושמו ר' יהודה , על שם ר' יהודה הנשיא ויש לו ספר הייחוס עד ר . ' ורבי נהוראי רופא ומוכר בשמים בשוק ובניו לפניו בחנותו ומכוסין שלא יראו לכאן ולכאן והוא תלמיד חכם וצדיק . ' ברור שר' נהוראי הנקרא איש ירושלים נהג , הוא ובני ביתו , מנהג פרישות מופלגת . האם מדובר באותו ר' נהוראי ?
|
|