|
|
עמוד:73
למעשה , האיזור נבדק כבר בסוף המאה שעברה , ומכלול המימצאים שנתגלה אז נבדק מחדש . 4 ב פינה זו של העיר היתה נקודה רגישה ביותר במערך ההגנה שלה , במקום מצוי מדרון מתון , היורד מאיזור מגרש הרוסים של היום לעבר העיר העתיקה , ושם גם תעלת מים , האוגרת מי נגר במדרון ומטה את המים אל תוך העיר . בשל הטופוגראפיה הלא נוחה נקבעו כאן תוויי חומה שונים בתקופות שונות . בקטעים אחדים זהה תווי החומה של היום עם תווי החומה מימי הביניים , אך בקטעים אחרים הוא סוטה סטייה ניכרת מן החומות הקודמות . כך נראות לעתים תחת החומות העות'מאניות אבנים מימי הביניים , שאורכן מגיע לכדי 1 . 30 מ . ' בנקודה אחת אף נשתמרה כותרת צלבנית מטיפוס 'העלים הנפולים' בשימוש משני , בתוך החומה של ימי הביניים '" . בחפירות הארכיאולוגיות נתגלו שרידי מגדל גדול מימי הביניים , שזוהה עם 'מגדל טאנקרד' המוכר לנו מן המקורות החל בשנות השלושים של המאה הי"ב . המגדל נקרא על שם טאנקרד , שצר על העיר במקום זה בשלבי המצור הראשונים " . המגדל שנתגלה , שהיה מוכר בחלקו הגדול עוד במאה הי"ט , יי היה מוקף חומות שעובין 3 . 10 מ' ולאורכן חפיר עמוק , שנחשף בחפירות במלוא 19 המ' של רוחבו . בשל מגבלות טכניות לא הגיעו החופרים לתחתית החפיר , שעומקו עולה על 9 מ . ' נראה שתאריכו של חפיר זה כתאריך בניית החומה " . בקטע החומה שנחקר בחפירות , שאינו מצוי מתחת לחומה העות'מאנית , נתגלתה כותרת צלבנית שנייה מהטיפוס שהוזכר לעיל , גם היא בשימוש משני ; גם האבן שבה נתונה הכותרת מסותתת כאחת מאבני החומה בסיתות אופייני : גבנון האבן גס מאוד ושוליה מסותתים בפטיש רב חודים . טיפוס זה של אבנים נתגלה במקומות רבים בחומות ירושלים , ולפי הכותרות שבשימוש משני תאריכו צלבני או מאוחר יותר . ' בצמוד למגדל טאנקרד נתגלה בחפירות מגדל נוסף הבנוי אבנים גדולות יחסית , וגובה נדבכיו למעלה ממטר אחד . בדיקת הקשר בין שני המבנים לא העלתה תמונה ברורה , אך נראה שהמגדל השני הוא הקדום יותר , ותאריכו מזמן כלשהו בימי הביניים — פאטמי או צלבני . ' ם ' 1 ; C . Schick . z / _w , I ( 1 x 78 ) , pp . 15-23 . Blatt 1 v בהט ומ' בן ארי , 'החפירות ככיכר צה"ל , ' קדמוניות , ה ( תשמ"ג , ( עמי . 119-118 " י ראה : ונסן ( לעיל , הערה , ( 26 לוחות ו , , 11 ובייחוד לוח . 2 : 1 לתיאור הביצור וכיבוש העיר במקום זה ראה : פראוור , הכיבוש , עמ' . 317-316 המתייחס בפירוש לשתי החומות שהיו לעיר : הקדמית _( Antemuniic ) והעיקרית ; וראה גם בכרך זה לעיל , בפרק 'הכיבוש . ' השימוש במושג 'ימי הביניים' נובע מכך שקשה לתארך את טיפוס סיתות האבנים באתר , ? וראה הדיון להלן , בהערה . 34 " בהט — בן ארי ( לעיל , הערה , ( 29 עמי , 118 וכן פראוור , הכיבוש , שם . : י ראה _0 ) Jerusalem 1 x 65 , London 1 x 65 , pi . xxvii Ch . W . Wilson . Or / _m _/ _hc . S 1 / m ' r " / ' / 777 ' y א ( 1 ו ; icsimilc edition . , _(! וצילום מצבו בזמן הסקר של וילסון בתצלום 31 b " החפיר נזכר בכמה מקורות : החשוב שבהם להבנת קו הביצורים הוא ויליאם מצור ח , . 15 " סיתות האבנים בסגנון זה נתגלה במבנים שונים בירושלים : בכל המגדלים האיוביים שבדרום העיר , בפינה הצפונית מערבית של העיר , בקיר מגן על המערבי שבמגדלי שער שכם , ועוד . אף על פי שהקטע בשער שכם קודם לשער הצלבני , בעיית התאריך של השער הזה שרירה וקיימת , וראה להלן . מלבד קטע זה לא נתגלה עד כה סיתות זה באף מבנה בירושלים שתאריכו צלבני ללא ספק , אך הוא מצוי במגדל שנקבעה בו כתובת איובית . משום כך דומה שיש לתארך את האבנים בעלות סיתות זה לתקופה האיובית . שתי הכותרות שנתגלו בכיכר צה"ל מחזקות קביעה זו , שכן לאחר שהוצאו מכלל שימוש הפכו לאבני בנייה בסיתות הנידון . _piDZ _: אך נדון על כך במקום אחר . _U ! _3 _n ? lf _] _0 n _^^^ X _^^^^ Jll > , 7 _V ; 40 77 'y , _^ _0 וראה דיון וסיכום החפירות שם , עמ' , 126-119 בייחוד עמי . 124 בסיור שערכנו במקום עם האכ פי בגואה המנוח נידונו בהרחבה בעיות הקשר בין שני המגדלים אך לא נמצא פתרון לבעיית תאריכו של המגדל , שרק קטע ממנו חשוף היום . חלקו הגדול נמצא מתחת
|
|