|
|
עמוד:49
כשלעצמו , שמרו לירושלים אף כעיר פרובינציאלית מקום שאין שום יחס בינו לבין חשיבותה הריאלית . יתר על כן , עצם המודעות המוסלמית שהעולם הנוצרי במערב התגייס לאותו מסע עצום , מסע הצלב השלישי , והאפשרות שאירופה תחזור על מבצע זה כדי לכבוש מחדש את ירושלים , אם ממניעים דתיים טהורים ואם ממניעים של יוקרה דתית ופוליטית — כל אלה שמרו על מעמדה של ירושלים מעל לצפוי לה על פי נתוניה הריאליים . מצבה של העיר היה רחוק מלהיות מבוסס , ואין לדעת אם פרט ליהודים היתה התיישבות מוסלמית מסיבית בעיר . אולי כדי לעורר התיישבות כזאת טרח שליטה של מצרים , אלמלך אלעזיז , כמו באלדוין הראשון , קודמו בשלטון העיר מאה שנה לפניו , לייבא מצרכי מזון לעיר . וכך רשם הכרוניסטן עמאד אלדין ( בשנת ( 1193 ששליט זה דאג להעברת תבואה ממצרים לירושלים ועל ידי כך הפך עצב לשמחה . אותו סלטאן , מספר הכרוניסטן , דאג גם לביטחונה של ירושלים על ידי העמדת חיל מצב יאה וצבא ששוכנו בעיר . 29 יש לומר שדאגה דומה לירושלים גילה גם אחיו אלמלך אלאפצל , שליט סוריה ומתחרהו , שהעביר שליש מהכנסות העיר שכם לביסוס מעמדה של ירושלים , כמו שעשה צלאח אלדין בזמנו . ° י בנוסף על שני אחים אלה התחיל בינתיים בולט מעמדו של אחיו של צלאח אלדין , אלמלך אלעאדל , ששלט בימי צלאח אלדין בג'זירה ובדיארבכר הרחוקות , אולם נחלתו היתה גם בכרך שבעבר הירדן . מעמדו המיוחד של אלמלך אלעאדל התבלט כבר שנה לאחר מות צלאח אלדין , כאשר קשרו מפקדים מספר בדמשק נגד אלמלך אלאפצל ובדרך הטבע מצאו סיוע במצרים . וכך , זמן קצר אחר מות צלאח אלדין , צרו גדודי מצרים על דמשק . אלעאדל , כזקן בית איוב ודודם של הנסיכים היריבים , השכין שלום בין האחים . אולם בחוזה שנחתם ביולי 1194 חולקה הארץ מחדש : חלקה הדרומי , מיפו ויהודה , עם ירושלים , נקרע מדמשק ועבר לשלטונו של אלמלך אלעזיז עת'מאן במצרים . במשך השנתיים הבאות חזר אלעזיז ותקף את דמשק , אך לבסוף נעזב על ידי מפקדיו ואלה ביחד עם צבאות דמשק התקיפו את מצרים . מושגים של נאמנות אישית לא היו להם מהלכים במזרח התיכון . אלעאדל אמנם השכין שלום מחודש , אולם המצרים שוב התקיפו את דמשק . ביולי 1196 נכנעה בירת סוריה , הפעם לא לשליט מצרים אלא לאלמלך אלעאדל , שבנה לעצמו זה שנים מעמד באימפריה של בית איוב שעה שבני אחיו רוצצוה לרסיסים . הוא הגלה את בן אחיו אלאפצל לצרח'ד ( סלכה ) שבעבר הירדן , וקיבל את דמשק , תוך הכרה בעליונותו הפורמאלית של אלמלך אלעזיז עת'מאן המצרי . במות שליט זה של מצרים נעשה אמנם ניסיון לחדש את שלטון אלאפצל בדמשק , אולם בפברואר 1200 השתלט אלעאדל בנוסף על דמשק גם על מצרים . כך נמצא עיקר כיבושי צלאח _אלדין מאוחד מחדש בידי אחיו , אולם אף שליט זה — המוכשר שבאיובים — לא היה מסוגל ליצור מסגרת ארגונית חדשה לממלכתו , ובהתבססו על דמשק , שאותה הועיד לבנו המוכשר אלמלך אלמעטם , העביר את מצרים לבנו האחר אלמלך אלכאמל ונחלות שונות בג'זירה לאלאשרף . 28 ראה לעיל , בפרק 'ירושלים בשלטון הצלבנים , ' 1187-1100 על ביטול המכסים והמסים על יבוא מצרכי מזון לירושלים . 29 מובא אצל אבו שאמה , ה , עמ' 30 . 105 שם , עמ' . 110 העיר שכם הועברה כנחלה לסיף _אלדין עלי בן אחמד אלמשטוב על ידי צלאח אלדין . סיף אלדין זה מת בנובמבר 1192 וצלאח אלדין העביר לבנו שני שלישים מהכנסות אביו ; שליש נשמר לירושלים , בייחוד לביצורי העיר ; ראה : 3 150 C 1 A , 2 , no . על התפתחויות אלו ראה : פראוור , תולדות , ב , עמ' 98 ואילך .
|
|