|
|
עמוד:32
במשך שני עשורי שנים בקירוב שומעים אנו מעט על העיר והתפתחותה . מאורע חשוב במיוחד היתה התיישבותם של הסורים הנוצרים כבירה אחרי שנת . 1115 ביחד עם השכונה הנוצרית הצלבנית , זו של כנסיית הקבר , שהיה לה גם מינהל עצמאי משלה ( על כך ראה להלן , ( נוצר הודות להתיישבות זו רצף גיאוגראפי יישובי ממצודת העיר ועד שער יהושפט ' ) שער האריות , ( ' שכלל את כל החלק הצפוני של העיר . משטח זה נמשכה שלוחה יישובית צפופה למדי בתחום הקרוב למצודה ולאורך השכונה הארמנית עד שער ציון . כאן , או בקרבת מקום , נוצר יישוב פרובאנסאלי , כנראה מישקע צבאותיו של ריימונד מסן ז'יל , שצר , כזכור , על שטח זה בזמן הכיבוש הצלבני . על שם העיר הפרובאנסאלית בוקיר ( Beaucaire ) נקרא כאן שער העיר . Port a Beicayre במחצית הראשונה של המאה הי"ב התפתחו גם מרכזים נוספים . משנות הארבעים , למשל , נתקיים מרכז של יישוב גרמני סביב הכנסייה ובית המחסה של מסדר יוחנן הקדוש של אבירים דוברי גרמנית ( בימינו : בתוך הרובע היהודי של העיר העתיקה 17 . ( בקצה השני של העיר , בקרבת שער שכם , אנו שומעים על 'רחוב ספרד' ו'רחוב ליסבון . ' אפשר שאלה נוסדו אחרי שנה , 1147 כלומר , בעקבות מסע הצלב השני , שחלק מגיסותיו הצפוניים כבש את ליסבון שבפורטוגל בדרכו לארץ ישראל . כן נודע על מרכז דוברי הונגרית ; " מרכז זה אפשר שהוא קשור בהכנות שעשה הדוכס בלה ( Beia ) מהונגריה קודם עלייתו לרגל לירושלים , או שמא נוסד על ידי אלה שליווהו במסעו ונשארו בירושלים אחרי חזרתו לארצו ' ' . מרכז התיישבותי אחר נוצר בזיקה להר הבית . לשני בנייני הפאר המוסלמיים לא היתה חשיבות דתית בעיני הנוצרים , עד אשר 'הטבילום' והפכו את כיפת הסלע ל'מקדש האדון' ( Domini Tempium ) ואת מסגד אלאקצא ל'מקדש שלמה' . ( Tempium Saiomonis ) מבחינת היישוב העירוני חשובה היתה העובדה שחלק ממסגד אלאקצא שימש במשך כשני עשורים לאחר הכיבוש כארמון מלכי ירושלים , וכך נועדו השטחים הקרובים לו לשמש את צורכי הארמון ואת האדמיניסטרציה המלכותית . בעשור השלישי , כנראה ( אולם אפשר גם מאוחר יותר , ( הועבר ארמון המלך אל קרבת מצודת העיר ( כנראה בשטח 'הקישלה' של ימינו ) ואת מקום חצר המלך תפס מסדר הטמפלארים , שגם שמו נתקשר ב'טמפלום' שבהר הבית . שגשוגה של העיר קשור היה במצב הביטחוני . בעוד שבשנים הראשונות לשלטון הצלבנים שרר בה אי ביטחון , המצב השתפר והלך עם גידול ההגירה וההתיישבות בתוך חומות העיר . אף ההתפתחות האדמיניסטרטיבית וקביעת סדרי השיטור ( על כך ראה להלן ) והשמירה בתוכה תרמו רבות לשיפור בתנאי הביטחון . היעדר הביטחון בעיר הושפע במידה לא קטנה מהיעדר הביטחון במדינה בכללה והשתקף במצב הדרכים והתחבורה ממנה ואליה . מתיאוריהם של הנוסע הסקנדינאבי זיוולף ( 1102 ) והרוסי דניאל ( 1107 ) מצטייר מצב שבו כל השטח שמחוץ לחומות העיר היה נתון בסכנה מתמדת , אם מחמת האוכלוסייה המקומית או הבדווים הנודדים ואם מחמת פעולות לחימה מאורגנות נגד ירושלים וסביבתה . פעולות אלו , שבסיסן היה באשקלון , נמשכו שני דורות ומעלה , עד ראה : ; Delaville , Canulain : p . 537 והשווה : פראוור , מוסדות , עמ' . 90 הצעה זו של אבל נסמכת על צליל דומה בין שני השמות , אולם יש גם אישוש להשערתו בכך שהשם Beicayre פירושו כפרו באנסאלית _עבעה יפה' והוא הולם , אפוא , את הר ציון . " התעודה הקדומה ביותר על רוברי גרמנית במסדר יוחנן הקדוש : 1 Delaville , _CY // 7 w / " //<\ nos . 154 , 155 רגסטה , . 160 הכנותיו של בלה למסעו נערכו בשנת 1168 בקירוב ; ראה . רגסטה , . 458
|
|