פרק א' חוה- חיזור אחרי אבידה

עמוד:13

שעומד על כך שהקשר האמיתי יכול להיות רק קשר ישיר ואישי . יתרה מזו , כבר העירו ראשונים , שבמעמד הר סיני יש רמז לבך שקבלת התורה הותנתה בכך שנשים " ) בית יעקב ( " קיבלוה עוד לפני שקיבלוה הגברים " ) בית ישראל . ( " יש גם אופנים אחרים של הסבר , שהם על בל פנים נושא לעיון ולהשערה . הבעיה שהעסיקה גם את חז"ל בכמה ובמה אופנים היתה ביחס למה שהם מגדירים "הבינה היתרה שניתנה בנשים , " שהיא ( בין השאר ) גם מידת הסקרנות , כתכונה המצויה ביתר שאת באישה , והרי המעשה בעץ הדעת הוא מצד אחד הפיתוי של הסקרנות , הפתוי שבהצצה מעבר לגבול , סקרנות שאינה אמורה בעצם מהותה להיות מידה גרועה או פתח לחטא , אולם הצצה מעבר לגבולות מסוכנת היא בכל עת ופעמים שהיא עצמה משחיתה , ומכאן גם הניסיון לבנות עבור האישה הגבלות , תחומים ותיחומים רבים כדי למנוע את ההצצה הזו מעבר לגבולות . מצד אחד ) , שגם בו הרבה דובר ) הרי שבמובן מסוים החטא של עץ הדעת קשור ביחסים המהותיים המיוחדים שבין איש לאישה . אכן הראייה הכוללת של חטא עץ הדעת היא נושא רחב ומקיף , הקשור לבעיות יסוד של הידיעה מול התום , החיים והמוות בכללם , אבל צד מסוים בנושא זה אנו מוצאים במקרא ביחס המיוחד של בני אדם אל המין . בני האדם הם היצורים היחידים , שעבורם חיי המין משוחררים לגמרי מן המחזור של הרבייה . אין יצור אחר בעולם שבו יש שחרור גמור כל כך מן המחזוריות של הטבע , אל הוויה המתבססת כולה על תחום ההכרה , ההתייחסות , ההרגשה , בעוד האינסטינקטים הביולוגיים הבסיסיים משמשים רק תשתית , ובשום פנים אינם בונים את הדבר . האלמנט של הדעת , ובוודאי זה של "עץ הדעת , " קשור גם בשימוש באותו שורש עצמו , של "האדם ידע את חוה , " ועץ הדעת אינו קשור דווקא באבדן מה שאפשר לכנות התום הראשוני של גן העדן , אלא באיבוד מערכת אחת ורכישה של מערכת חדשה לגמרי של קשרים . במקום מערכת היחסים בין זכר לנקבה המצויה בטבע , מערכת שהיא בעיקר שימושית ותועלתית , נוצרת מערכת יחסים משוחררת במידה רבה מאוד מן האילוצים של מערכת הטבע . מצד אחד זהו יתרונה של מערת זו , משום שהיא חופשית ומשוחררת ואיננה כבולה עוד בחוקיות קשוחה , אולם מצד אחר היא הבסיס והתשתית ליצר הראשון של האדם , שאין לו שום מגבלות מצד עצמו , יצר שאין לו שום תיחום מתוכו , ויצר שאין לו כל קשר למילוי הפונקציה שלשמה נועד . אם משווים את יצר המין לשאר היצרים האנושיים , הרי כמעט לכולם יש נקודת רוויה הקשורה בתפקידם ובתכליתם . רעב , צמא וכיוצא בהם , כל אחד מהם קשור בתכלית מסוימת ובפונקציה ידועה . לעומת זאת , עץ הדעת פותח

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר