|
|
עמוד:9
פרק א ' חוה- חיזור אחרי אבידה חוה אינה רק האישה הנזכרת ' ראשונה במקרא , אלא גם האישה הראשונה . משום כך דמותה של חוה אף יותר מדמויות אחרות בתנ"ך , היא בעצם ארכיטיפוס , אם ותבנית של אישה בכלל . במובן מסוים , כל גבר הוא בשלב כלשהו בחייו אדם , ובל אישה היא במובן מסוים , ובשלב מסוים — חוה . ובכל מערך חיים היחס אדם חוה הוא יחס בסיסי מאוד , יסודי מאוד . ושני אלה , אדם וחוה , הם מערכות יסוד , ששבים וחוזרים אליהם בכל פעם , אם כי בצורות שונות , ובגוונים נוספים . משום שאדם וחוה מייצגים בדרך מסוימת את מהלך החיים האנושי בשלמותו . לאמור , הם מבטאים את דמות האדם לא כיצירה יוצאת דופן , לא כאדם פרטי דווקא , במהלך חייו המקרי , אלא כדמות הכוללת של האדם , של המין האנושי . ומשום כך אמרו חכמי הסוד שכל הנשמות כולן , לא רק צאצאיו של אדם , אלא כולן , תלויות בארם וכל אחת מהן היא חלק פרטי במכלול _הוויתו,- שאדם הוא בעצם האיש הכולל את כל האנושות בולה . אדם וחוה איפוא לא רק אבות , ארכי טיפוסים , אלא הם הם המרכיבים של האנושות . ומשום כך מה שהם עושים הוא סיפורה הכולל של האנושות כולה , הבנת סיפורה של חוה באופן זה הוא המפתח להבין את האישה בתפישה כוללת מאוד , ובסיסית מאוד , שהרי כאמור , כל אישה היא בשלב מסוים , ובאופן מסוים , חלק מחוה , והיא חוזרת ומייצגת , חוזרת ומציגה את תפקידה של חוה בצורה זו או אחרת . אין זאת אומרת , שמעשיה של חוה הם בהכרח דגם שיש לחקות אותו . הדבר אינו נכון לא רק לגבי חוה , אלא אף לגבי הדמויות של נשי המופת בהיסטוריה שלנו . אפילו לגבי ארבע האמהות . כבר העירו חכמי התלמוד , שבכל אחת מהן יש נקודה מסוימת של פגם — גדול או קטן . גם גדולי החכמים בכל הדורות לא נמנעו מלהעיר הערות של ביקורת על
|
|