|
|
עמוד:10
שמלחמות אלה שימשו נקודת מפנה בחברה הישראלית מצביעה על מרכזיותם של מרכיב הביטחון ושל בעיית ההסדר האפשרי עכו מדינות ערב ועם הפלסטינים בגיבושה של החברה הישראלית , בדינמיקה שלה ובקביעת מדיניותה . ארבע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים , ב , 1977 חל המהפך הפוליטי הגדול , ששורשיו המיידיים נעוצים אמנם בשתי המלחמות ובתהליכים שהתרחשו בחברה בתקופה זו , אך גם בתהליכים שקדמו לכך . המהפך הוא אכן נקודת מפנה בהתפתחותה של החברה הישראלית , אך קביעה זו מעוררת שאלה : מה לשינוי פוליטי , גדול בכל שיהיה , ולמפנה בהתפתחות החברה ? חילופי שלטון הרי אינם מעידים בהכרח על טלטול החברה . שינויים דומים לאלה שהתרחשו בישראל אירעו באותה תקופה גם בשוודיה ובהודו . בשנת 977 ו הובסה המפלגה הסוציאליסטית ששלטה בשוודיה כארבעים שנה . גם מפלגה זו הייתה דומיננטית - אף יותר ממפלגת העבודה - והיא שגיבשה למעשה את המדינה השוודית המודרנית , ובמידה לא מעטה את הדפוס הכלכלי המיוחד שהתפתח בשוודיה , כמו גם את מדיניות הרווחה השוודית המפורסמת . בשוודיה הרקמה אז ממשלה שניתן לכנותה "ימנית . " גם כאן גם שם הובסו מפלגות שמאל הגמוניות דומיננטיות , אולם בשוודיה , בניגוד לישראל , לא רעדו אמות הספים . בהודו , בסוף שנות השמונים , הובסה בבחירות מפלגת הקונגרס שמשלה בכיפה מאז הכרזת עצמאותה של המדינה ב 947 ו . הזעזועים בהודו היו חמורים מאלה שבשוודיה , אך לפחות בהתחלה לא היו מרחיקי לכת כמו בישראל . נשאלת אפוא השאלה מדוע גרמו חילופי השלטון בישראל , שעניינם לא רק במעבר פוליטי מ"שמאל" ל"ימיך אלא גם בהתפוררות המשטר ההגמוני של מפלגה דומיננטית אחת , לתפניות עצומות בחברה כולה ; וכמו כן , מדוע - ובאיזו מידה - קשורות התפניות הללו למלחמת ששת הימים ולמלחמת יום הכיפורים , לתוצאותיהן ולהשלכותיהן . עיקרו של המפנה שחל בתקופה שבין המלחמות , ובעיקר מ 977 ו , היה הדיון הציבורי סביב המחלוקת על טיב ההסדר עם מדינות ערב והפלסטינים . מחלוקת זו והמאבק הפוליטי סביבה היו לעניין מרכזי ,
|
|