|
|
עמוד:37
מטענות המבקר . למשורר הנרגש היו פתרונות אחרים ו והוא מכל מקום בא כנראה לארץ לשם יישובה ולא כמבקר . בשיר התייחסויות רבות אל שיר המעלות לדוד ( תהלים קבב ) שנקט המבקר . כבר בפתיחת התשובה ( בית , ( 5 לאחר דברי המבוא הכלליים , המשורר הביא ראיה מבעל המזמור עצמו , דוד , אשר כבש את ירושלים המבוצרת היטב מידיהם של עיוורים ופיסחים , והיא הייתה חשובה בעיניו עד ששאל בשלומה ( תהלים קבב ו ) על אף הרכב אוכלוסייתה . בבית הבא המשיך הלוי לשאול באופן רטורי על זמנו שלו , ושוב בלשון המזמור ( שם , פסוקים ח-ט , ( האומנם חשובים לנו יותר מבית אלהינו אחים ורעים ? ואם כי לא של 1 ם עזלם יבקןעז / בעוךה מלאה עוךים ופקזחים !? למען בית אלהינו נבקש / קזלוימה או בעד רעים ןאחים ? התפישה המקובלת לשני הבתים ( 6-5 ) מאז ימיו של שד"ל ועד ימינו פירשה את הדברים בדוחק 1 'ואם כי' — אם אמנם אתה צודק ואין לבקש את שלום ירושלים בזמננו כשהיא מיושבת באספסוף , ראוי מכל מקום לבקש את שלומה בעבור שריד בית מקדשנו , או בעבור ' אחינו ורעינו היושבים בתוכה' ( שד"ל . ( כיוון שלא נודע יישוב יהודי בירושלים באותה העת נדחק חיים שירמן לתקן מעט 'וגם בזכות היהודים המועטים המתגוררים כעת בתוכה . ' אבל אין כלל צורך להידחק , לא בשאלות ההיסטוריה וגם לא בתחביר ובסגנון . אין כל מקום לקשור שני בתי שיר סמוכים העצמאיים בדרך כלל , על דרך רישא וסיפא של משפט אחד , וגם אין כלל צורך בהנחה ש'ואם כי' פותח משפט תנאי נוסח 'ואף אם יונח ( כמו שאמרת בשירתך ... ( הלא מכל מקום' ( שד"ל . ( בשיר כולו מובעת דעתו של הלוי שפירש את המזמור בשיטתו הרוחנית . כך הוא פירש גם את 'עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלים' ( תהלים קבב ב : ( שהארץ כולה וירושלים במיוחד מלאים שערים בעלי סגולה מיוחדת לתפילה , וזוהי חשיבותה הנצחית של העמידה בשערים ( השווה ספר הכוזרי ב , יד ; ד , י . ( גם הישיבה בכיסאות ( תהלים קבב ה ) מתייחסת לזכות הכוהנים לחזור ולשבת בכיסא ה' בירושלים ( ירמיה ג יז . ( השיר מסתיים ברמז למתווכח שהיחס הארצי שלו לארץ ישראל ולירושלים מעיד על השקפת עולמו הנגועה בחכמת הפילוסופים הסבורים שאין תחילה לעולם וגם לא תכלית , לית דין ולית דיין . הלוי לעומת זאת ראה את העולם כולו בנוי באופן מכוון , ונקודת המרכז המשלחת מעגלים שולטת בו . למקריות ולחוסר תכלית לא היה מקום בתפיסת עולמו . כנגד הרבים , הלוי העמיד את האחד והמיוחד : כנגד 'אחי ורעי , ' שעליהם התבסס המתווכח , הלוי העמיד את הארון שהלוחות בתוכו . ובעוד 'אחי ורעי' שבירושלים שוכני עפר , הרי שהארון הקבור בה נצחי , ולכן שאל באירוניה ' הטוב שיהיו מתים זכורים והארון והלוחות שכוחים ) ? בית 2 ו ) וכן 'מקדשי אל' — בתי כנסיות שבגולה מה כוחם כנגד הר הקודש האחד והמיוחד ( בית . ( 14 ההליכה של המתווכח לדעת הלוי הייתה הליכה 6 ו ראו לאוורונה עי פליישר , ' תמצית ארצנו ומשמעותה ו לדיוקנו של רבנו יהודה הלוי על פי ממצאי הגניזה , ' פעמים 68 , ( תשנ ו , ( עמי . 15-4
|
|