המנזרים הקתוליים ופעילות־הבנייה שלהם מחוץ לחומות

עמוד:393

לבנים . וב 1904 נבנה מנזר הלזאריטים ברחוב אגרון . 96 ביום נמצא במקום 'בית ישעיה' — אכסניה ומוסד של דומיניקנים . מיסדר קתולי אחר , שהיה פעיל מאד בירושלים בסוף המאה ה 19 ובראשית המאה ה , 20 הוא מיסדר הבנדיקטים . מיסדר זה , מהקרומים ביותר בנזירות הקתולית , נוסד במאה ה 6 בידי סט . בנדיקטוס שחי באיטליה . בסוף המאה ה 19 החל מיסדר זה מגלה פעילות רבה בירושלים . מדריך ה'בדקר' מציין , כי ב 895 ו הקימו האבות הבנדיקטים על 'הר המשחית' מנזר וסמינר לסורים הקתולים , הנזירות הבנדיקטיות הקימו כבר ב 890 ו ליוונים הקתולים מנזר ובית יתומים על הר הזיתים , והגרמנים הבנריקטים הקימו 3 1906 על הר ציון את כנסיית ומנזר דורמיציון . ' ' על בניית הדורמיציון בהר ציון נעמוד כשנע . סוק בגורם הגרמני . כאן נציין רק , כי הכנסיה נבנתה על שרירי כנסיות מהתקופה הביונטית ומימי הצלבנים , וער היום היא נמצאת ברשותם של הנזירים הבנריקטים . בכנסיית רורמיציון חוגגים במיוחד את יום עליית מרים השמימה , ב 15 באוגוסט . " בקשר למנזר הבנדיקטים מוסר רבעון 'קרן החקר הבריטית' ב , 1904 כי הצרפתים בונים בניין גדול על ? הר המשחית ; בדיוק מעל למעין הגיחוך . ומדריך ה'ברקר' מ 1912 מציין , כי בפסגת ? הר המשחית' מצוי מנזר בנדיקטי ובו סמינר של הסורים הקתולים "" מיסדר קתולי חשוב שהרחבנו עליו את הדיבור . בספרנו הראשון , אך יש לחזור ולציינו , הוא מיסדר הפרנציסקנים , שהיה פעיל גם בבנייה מחוץ לחומות . בימי המנדט הבריטי בנה בירושלים את הבניין הידוע כ'טרה סנטה , ' וכן שני מנזרים בעין כרם . הקשר בין צרפת למיסדר הפרנציסקני נמשך לאורך כל המאה ה 9 ו . אחד המקורות מסוף המאה אף מתפלא על כך , שצרפת , המדינה ' החופשית / מיוצגת בירושלים דווקא על ידי אנשי דת — המנזרים הקתולים והכנסיה הלטינית . אשר לפרנציסקנים מציין מקור זה , כי להם מספר רב מאד של כנסיות , מנזרים ובתי תפילה , וכי כ 4 , 000 תלמידים לומדים בבתי ספריהם . הנזירים באים מארצות שונות , וביניהם דוברי 11 שפות שונות . ה'אב' שלהם הוא תמיד איטלקי , אך הם והמקומות הקדושים שלהם בארץ ישראל נמצאים תחת חסות צרפת . לסיכום סקירתנו על הפעילות הקתולית בירושלים שמחוץ לחומות נביא גם כמה דברים כלליים על העדה הלטינית בעיר . מאז הקמת הפטריארביה הלטינית בירושלים , ב 847 ו , וער למלחמת העולם הראשונה שירתו בירושלים בסך הכל 4 פטריארכים לטינים : ולרגה , שהזכרנו בספרנו הראשון — מ 847 ו עד 3 ; 1872 ךקו — מ 1873 עד 889 ו ; פיאבי — מ 1889 עד ; 1905 וקמסאי — מ 1907 עד 1919 י . 10 פרקי הזמן הארוכים יחסית שבהם שימשו פטריארכים אלה בתפקידם , מצביעים על התבססותה ויציבותה של הפעילות הקתולית בעיר . בסכמו את מצבה של העדה הלטינית בירושלים בראשית תקופת המנדט , מוסר פרס את הפרטים ה 1 < לה ; בעדה 2 , 500 נפש . הפטריארכיה הלטינית נמצאת בעיר העתיקה , סמוך לשער יפו , ובה בית ו * פילה גדול . ללטינים 18 מנזרים ובתי תפילה , בית מדרש לכמרים , בית ספר תיכון ; 8 בתי ספר עממיים , שני בתי ספר למלאכה , שני בתי חולים ובתי הכנסת אורחים גדולים . בחלק נזהמוסדות האלה יש בתי נבות וספריות . במנזר הדומיניקנים נמצא בית ספר ללימודי התנ"ך והארכאולוגיה , ובמנזר הפרנציסקנים — . 96 בדקר , . 1912 עמ- . 23-22 במבנה שכן לפני כן בית החולים למצורעים הגרמני הישן ( ראה עמי . 97 . ( 187-186 וילנאי , ירושלים , בירת ישראל . ( 1969 ) עמי . 98 . 304 בדקר , , 1912 עמי . 101 . 23-22 בדקר , , 1912 עמי . 99 . 83 קולבי , עמי . 102 . 218 גודריץ-פריר , עמי . 100 . 92-91 רבעון יקרן החקר הבריטית , 1904 , עמי . 103 . 298 מדבייל , עמי ; 8 קולבי , עמי . 97-94

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא