הקדמה,- המושבה האמריקנית־שוודית

עמוד:373

הנה אורחה גדולה אמריקנית באה בעוד שבוע ובה שמונים נפש ... מבני הכיתה הנוצרית אשר יקראו להם פה בשם "אמריקנים" סתם , המה . זה כעשרים שנה נוסדה הכיתה הזאת באמריקה ומנהגי חבריה ואורחות חייהם זרים ומשונים : נוצרים המה , ואל כל בית תפילה לא ילכו ודבר אץ להם עם כל כתות הנוצרים , כי בביתם יהיה להם חדר אורחיהם המקושט והמפואר לבית תפילה להתפלל בו לעת הצורך , ונוסח קבוע ועת קבועה אין להם לתפילתם , כי בנוח "הרוח" על כוהנם ואסף את בני מרעיתו אנשים ונשים וטף והשתחוו אתו יחד ... כל בני הכיתה חיים יחד , ועל שולחן אחד יאכלו ... ברופאים לא ישאלו על כל מחלה אשר תבוא עליהם , גם אם למוות ממנה תוצאות ... בל תכלית מיסיונית אין להם וצוררים המה את המיסיון בכל תמונותיה ... את כל עתם הקדישו לדבר הזה : להורות את כל החפץ ללמוד אנגלית וציור ומדעים , ומהם מורים אנגלית גם בבתי הספר אשר לבני עמנו . אך בימים האחרונים דל מספרם , ודוחקם גדל , ויסע אחד מהם "משולח" לאמריקה ויעורר לבבות לתשובה , ויצאו שמונים נפש משיקגו לבוא ירושלימה , המה ורכושם . ויעברו כבר את האוקינוס בשלום , וזה ימים אחדים אשר יצאו מליברפול' . לקבוצה השוודית בהנהגת לרסון , שהגיעה מארצות הברית , היו קשרים עם איזור מכורתם בשוודיה , מחוז דלרנה שמצפון מערב לסטוקהולם , ליד גבול נורווגיה . מששמעה קהילתו של לרסון ברלרנה על עליית השוורים בשיקאגו לירושלים , הביעה אף היא את רצונה לעלות . לרסון נסע לשוודיה כדי לנסות ולשכנעם שלא לצאת לירושלים בשלב זה . גם תושבי האיזור ניסו לשכנעם להישאר , אך האנשים כבר מכרו את רכושם והיו נכונים לצאת לדרך . בקיץ 1896 הגיעו 38 מהם ( בהם 17 ילדים ) לירושלים , והצטרפו למושבה השוודית אמריקנית . בואם של השוודים לירושלים וחייהם בה הם הרקע לנובלה המפורסמת 'ירושלים , מאת הסופרת השוודית סלמה לגרלף , בעלת פרס נובל לספרות , ששהתה במושבה ב . 1900 עם הצטרפות השוודים למושבה נוצר צורך דחוף למצוא מקום מגורים מרווח יותר . אז שכרו את בית רבאח אפנדי , ממשפחת חוסייני המפורסמת , בדרך לשכונת שיח' ג'ראח ( ראה עמ' . ( 473 בעבר שימש הבית למגוריהן של 4 נשותיו של אפנדי מכובד זה . לימים אף נרכש הבית , ובמרוצת השנים גם הוסיפו האמריקנים אגף לבית שממול — של איברהים אפנדי ממשפחת החוסיינים , ששברו מאלמנתו . בצרו האחורי של מבנה זה מצוין כי נבנה בשנת 1315 להיג'רה , שהיא שנת . 1897 / 8 בקרב המושבה האמריקנית גרה גם הקבוצה השוודית , ולכן נקרא המקום לעיתים המושבה השוודית . " הצטרפות השוודים למושבה הביאה לתנופה כלכלית . הללו , שהיו ברובם עוברי אדמה , החלו בפיתוח ענפי חקלאות שונים בסביבת המושבה . עבודת החוץ הראשונה תמורת שכר היתה שכירת טחנות הקמח של מושל ירושלים . כעבור זמן קצר רכשו בני המושבה שטח חקלאי בוואדי ג'וז שממזרח למושבה , וגידלו שם חיטה , שעורה ותפוחי אדמה . את החיטה מכרו , בין היתר , ליהודי מאה שערים — לאפיית מצות — והללו הפקידו משגיחים על הקוצרים , כרי שהכל ייעשה כדת וכדין . באותו זמן לערך נטעו איכרים אחרים כרם ענבים וכרם זיתים בהר הזיתים ולמרגלות הר הצופים , קרוב יותר למושבה . הוקמו גם רפת ולול . השוודים הביאו עמם שיטות עיבוד ומכונות חקלאיות , וערביי הסביבה למדו מהם לא מעט . מלאכה אחרת שהתפתחה במושבה בזכות השוודים היתה האריגה והתפירה . האיברים השוודים הביא . עמם נולים . תחילה ארגו אריגים כדי לספק את צורכי המושבה במפות שולחן , בווילונות . 9 ילין , ד , כתבי . א , עמי 55-34 ( יי בניסן תרנ"ו . 10 . ( לגרלף , וראה שם , עמי 22 ו23- ו ; וסטר ספפורד , עמי . 203-200 ; 184-185 וו . וסטר ספפורר , עמי 86 : 94 ו87- ו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר