|
|
עמוד:287
התעלות האלה , ועל החברה להשתדל להמשיך התעלות האלה אל תעלת העיר , ואם לא יהיה הדבר אפשרי , אז על החברה לבנות בורות לאסף את מי השפכים בהם , ולנקות בכל שעת צורך על חשבונה . סעיף : 20 אם יהיה אפשר להמשיך התעלות אל תעלת העיר , אז ימשיכו אליהן צנורוח גם מכל בתי הכסאות של בתי השכונה , אבל לא קודם לכן . סעיף ; 21 על יד הדרכים הרחבות משני עבריהן תטע החברה שורות עצים ותעסוק בגדולם . סעיף : 22 אין לנגב בגדים כבוסים ברשות הרבים , ואץ למתח בה חבלים . סעיף : 25 חפירת התעלות והצנורות וסלילת הדרבים והמדרכות ונטיעת העצים וגדולם , בל אלה יעשו על חשבון החברה ובידי החברה , ולא בידי היחידים . וכל אלה צריכים להעשות לכל המאוחר במשך שנת תרס"ט . פרט ל 29 התקנות הוצאו 7 תקנות לגבי בנייני הציבור והדרכים להחזקתם . מפירוט הסעיפים בספר התקנות ניתן לראות , כי הדגש הוא — בעניני הפרט והציבור כאחד — על ענייני היגיינה , ניקיון ומראה נאה . מלבד התקנות בדבר המראה הפיסי של השכונה הוציאה החברה תקנות בדבר המבנה החברתי של השכונה . התקנות עוסקות י , א ) בהנהגת החברה ג ב ) בחובת החברים ו ג ) בתשלומים ובקבלות . גם תקנות אלו היו מפורטות ביותר . העקרונות והתקנות נתקבלו על רעת הנהלת ה'קרן , ' ותוך זמן קצר התארגנו כ 80 איש , ביניהם רבים מהמעמד הבינוני , שהיו מעוניינים לרכוש להם דירות בעזרת הלוואה מן ה ' קרן . ' הואיל ובאותן השנים נאסרה רכישת קרקעות על ידי יהודים נתיני חוץ , נרשמו הקרקעות על שם דוד ילין . חברת 'זכרון משה' בנתה את השכונה ב 40 % מהלוואות אפוטרופסי ה'קרן' ו 60 % מכספה היא . במרוצת הזמן סילקו כל החברים את חובותיהם בשלמות . דרך רכישת הקרקעות היתה מסובכת . הקרקעות היו בידי בעלים שונים , חלקם מוסלמים וחלקם נוצרים ( יוונים אורתודוכסים , ( ואף השלטונות עכבו בעד הקנייה . רק בעזרת הקונסול האנגלי , דיקסון , ועוזרו , טרדוס , באו הצדדים לידי הסכם . החלקות העיקריות שנקנו היו 14 ו ) 6 , 486 אמות רבועות ממזרח לבית הספר 'למל , ' שם נבנתה אחר כך זכרוךמשה א' י החלקה נקנתה מאת אחמד בדווי אפנדי ; ( 2 הקרקע של בני נאג'אר 5 , 440 — אמות רבועות — ממערב לבית הספר ' למל , ' על יד הדרך לבית החולים של הבלדייה נכיום רחוב דוד ילין ( 3 ;( הקרקע של בשארא פאחא וש 3 ק 6 , 206 — ו אמות רבועות — ליד השטח של בני נאג'אר ; ( 4 אחוזת אדמה שנקנתה ( ראשונה ) מאת יאסים אפנדי . בגלל ההבדלים הניכרים במחירי הקרקעות היה ברור שערך המגרשים יהיה שונה . לכן היה צריך לשום את ערכו של כל מגרש בעזרת מומחה . על 3 מומחים הוטל לערוך את החלקות , והם חילקו את השטח ל 4 סוגים : ערך המגרשים שבשטח זכרון משה א' ( אחמד בדווי אפנדי ) נקבע ל 1 , 060 פרנק בחשבון ממוצע ; ערך המגרשים בקרקע של בני נאג'אר — ל 860 פרנק ? ערך השטח של בשארה פאחא וקוגק — ל 680 פרנק ; ואף נקבעו מגרשים ןולים יותר — בערך של 520 פרנק . בגלל ההבדלים הניכרים במחירים גם הוחלט לתת לחברים זכות בחירה , ולאפשר לכל אחד לבחור במגרש לפי יכולתו ולפי טעמו . את המגרשים היקרים ביותר בחרו אלה שניתן לכנותם ה 'אינטליגנציה' של השכונה , ולעיתים אף רכשו חלקות כפולות . ' המשא ומתן לרכישת הקרקעות נמשך כ 3 שנים , עם זאת נראה כי כבר ב 904 ו נרכשה החלקה . 8 וראה על התקנות גם : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 9 . 2 J-22 ראה התיקים דלעיל : ארכיון ציוני , וארכיון עיריית ירושליס .
|
|